"תוך הנחל" לפרשת ראה ● מעלת היום הבודד

בליל שבת קודש פרשת ראה ה'תשס"ח, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, על פי דברי רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ער"ב, המדבר מן הפסוק "היום אם בקולו תשמעו" ● מה קורה לאחד שדוחה את עבודת הקודש? ● כיצד זה רמוז בפרשת השבוע? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, רביז"ל אומר, כתיב (תהלים צ"ה) היום אם בקולו תשמעו, זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה, כי כשרוצין לכנס בעבודת ה', נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו, אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי, היום אם בקולו תשמעו, 'היום' דייקא, והבן, עד כאן לשון רביז"ל.
 
והסביר מוהרא"ש זצ"ל, כי הנה זה יסוד גדול בחיים, שלא יסתכל אדם רק על אותו יום שעומד בו, הן בעבודת השם יתברך, והן בעסקי עולם הזה, כי על פי רוב נדמה לאדם שעבודת השם יתברך משא כבידה מאד, ואי אפשר לישא משא כזאת לזמן ארוך, אבל כשלא ישים לפני עיניו כי אם אותו יום לבד, אזי יוכל לעשות הרבה, כי על יום אחד אפשר ללמוד הרבה ולהתפלל הרבה ולעשות מצוות הרבה, ואין זה למשא כלל, וכן יעשה ליום המחרת, וכן יעשה בכל יום ויום, ולא ידחה עבודתו מיום לחבירו כלל, ואז יצליח מאד, וימצא את הברכה שיש בכל יום, כי אין יום שאין בה טוב, וכדאיתא בזוהר (נשא קכ"ג) לא תשכח יום דלית ביה טוב, שהוא אור הגנוז שיש בכל יום (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' פ"ד), רק היום מסובב עם נחשים ועקרבים, שהם הקליפות שרוצים למנוע את האדם מלהגיע אל אור הגנוז שיש בתוכה, והם כלליות הבלבולים וחלישות הדעת שעוברים על האדם, ואומרים לו שאין היום הזה יום טוב, ואי אפשר להצליח בה, ותדחה עבודתך ליום מחר, וכן אומר לו גם מחר וגם יום שאחריו, שדוחה אותו מיום ליום עד שאינו עושה כלום, וזהו קליפת עמלק, שגונב ממנו "היום", ודוחה אותו ליום מחר, וכמו שכתוב במלחמת עמלק (שמות י"ז) צא הלחם בעמלק "מחר" וגו', צא להלחם עם עמלק שאומר לך "מחר" תעבוד את ה', ואמור לו בדיוק ההיפוך, "היום" אני אעבוד את ה', ולמחר אני אציית לדבריך, וכן תאמר לו בכל יום עד שתדחה אותו לגמרי, ולכן העיקר הוא תמיד להסתכל על "היום" הזה שהוא עומד בה, ולמלאות אותו עם כל טוב אמיתי ונצחי, ואז יזכה להגיע אל אור הגנוז המאיר המאיר בכל יום, ולעלות ולהתדבק בו יתברך באמת, אשרי לו ואשרי חלקו.
 
וקישר מוהרא"ש את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (דברים י"א) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמעו וגו' אשר אנכי מצוה אתכם היום וגו', ויש לדקדק, למה הכתוב חוזר ואומר ג' פעמים "היום" שלכאורה נראה כמיותר, אבל על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי העיקר תמיד להסתכל על היום הזה, ואז יצליח מאד בכל דרכיו, שזהו ראה אנכי נותן לפניכם "היום", הקדוש ברוך הוא אומר שהוא נותן לפנינו את "היום", ואז יש בידינו הכח לעשות אותו ברכה או קללה חס ושלום, את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם "היום", אם ניתן לבבינו להסתכל רק על היום הזה, ולמלאות אותו עם כל טוב אמיתי ונצחי, אזי יהיה הברכות מסורות בידינו, אבל להיפוך, והקללה אם לא תשמעו וגו' אשר אנכי מצוה אתכם "היום" וגו', כי תיכף ומיד שסרים מדרכי ה' "היום", וחושבים שהיום הזה אינו יום טוב, אזי שורה הקללה רחמנא ליצלן, כי היום הולך לאיבוד, וכן נעשה מיום ליום, ואינו רואה סימן ברכה בימי חייו, ולכן העיקר תמיד להסתכל על הטוב שיש ב"היום" הזה דייקא, ואז יצליח מאד בכל דרכיו.
 
והנה זה ברור, שעיקר הברכה הוא כשאדם נותן כל מגמתו למלאות רצונו יתברך, ונזהר מאד מלהתעסק עם בני אדם, כי עיקר הקללות באות כשיש לאדם עסק עם אחרים חס ושלום, והוא מזיק להם והם מזיקים לו, ואזי יש כל הקללות רחמנא ליצלן, אבל כשאדם נזהר בכל דרכיו רק למלאות רצונו יתברך, ואינו פוגע בכבוד שום בריה, אזי יש לו כל הברכות, וזה מרומז בפסוק הנ"ל, ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, ואיתא בבעל הטורים, ראה "אנכי", ראה עשרת הדיברות שפתח ב"אנכי" ותקיים אותם, כי כל המצוות כלולות בהם, עיין שם, והנה בעשרת הדיברות, החמש דיברות ראשונות הם בין אדם למקום, והחמש דיברות אחרונות הם בין אדם לחבירו, ולפי זה יש לומר שזהו ראה "אנכי" נותן לפניכם היום "ברכה וקללה", ברכה מרמז על החמש דיברות הראשונות, שהם בין אדם למקום, וכל זמן שאדם משים כל מגמתו למלאות רצונו יתברך, ולמצוא אלקותו יתברך בכל דבר, אזי יש לו כל הברכות, וקללה מרמז על החמש דיברות אחרונות, שהקדוש ברוך הוא מזהיר אותנו להשמר מאד לא לפגוע בכבוד חבירינו או בממונו, כי זה יביא כל הקללות רחמנא ליצלן, וכשאדם ישים כל מגמתו למלאות "היום" עם הרבה טוב אמיתי ונצחי, ולא יהיה לו עסק עם אחרים, יזכה לכל הברכות שבעולם בשפע גדול, והשם יתברך יזכינו למלאות ימינו ושנותינו בטוב ובנעימים, ונזכה לעלות ולהתדבק בו יתברך באמת ובתמים מעתה ועד עולם אמן ואמן.