מבט לפרשת השבוע "ראה"

אכילת המלאכים ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א עונה על השאלה, איך בבית אברהם אבינו בישלו בשר וחלב יחדיו ● הרי ידוע, שאברהם שמר תורה ומצוות ● גם אם אברהם לא אכל בשר וחלב, אסור לבשל בשר וחלב יחד ● מדובר באיסור חמור, שאוסר את המאכל בהנאה ● פרשת ראה

"לא תבשל גדי בחלב אמו" (יד, כא).

להלכה נפסק ברמ"א: "ונוהגין בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות." (אורח חיים סימן תצד – סעיף ב)

מסביר ה"באר היטב" את הטעם מדוע אוכלים בחג מתן תורה מאכלי חלב, הרי בחגי ישראל ובשבתות מקובל להדר אחרי בשר ודגים. מדוע בחג הזה המנהג לאכול גם מאכלי חלב ? "ושמעתי, שאוכלים חלב ואחר כך בשר, דלא כמו שאכלו המלאכים אצל אברהם, שאכלו בשר וחלב, שבעבור זה ניתנה תורה לישראל." (סעיף קטן ח')

מקור הדברים הם ה"שיטה מקובצת" במסכת בכורות שכתב: ואף בירושלמי משמע, אכלו המלאכים בשר וחלב, דקאמר שאמר להם הקב"ה, כשביקשו שתינתן להם התורה: אין אתם ראויים לקבלה, שמיד שתינוק בא מבית הספר, מביאין לו חלב ואוכל, מביאין לו בשר ונוטל ידיו, אבל אתם אכלתם בשר בחלב, כדכתיב: "וייקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה".

בזמן שמלאכי השרת ביקשו לקבל את התורה הקדושה, אמר להם הקב"ה: לכם לא מגיע, אתם אכלתם מאכלות אסורות. אכלתם בשר וחלב באופן שאסור לאכול מדין תורה. אכלתם בשר וחלב, שנתבשלו יחדיו. הדיוק בפסוק "אשר עשה" חלב ובשר מבושלים ביחד. אם אתם רציתם לקבל תורה, מדוע לא הקפדתם על הלכותיה? הנה אבות האומה היהודית הקפידו לקיים תורה ומצוות עוד לפני קבלתה. ידוע, שאברהם אבינו הקפיד לקיים את כל התורה כולה, כולל אפילו מצוות, שחיובן הוא מדרבנן.

לכאורה, הדברים צריכים ביאור- איך במטבח של אברהם אבינו ושרה אמנו בישלו בשר וחלב ביחד? הרי נאמר בתורה שלוש פעמים האיסור של "לא תבשל גדי בחלב אמו". מאחד לומדים איסור אכילה, ומאחד לומדים איסור בישול, ומאחד איסור הנאה. נכון, שאברהם לא אכל את המאכלות האלו, אבל איך בישלו אצלו בבית בשר וחלב, הרי גם על הבישול יש לאו? יותר מכך, המאכל אסור בהנאה. איך אברהם נהנה מאיסור הנאה והאכיל את אורחיו באיסור הנאה?

אולי אפשר לומר, שאברהם לא בישל את המאכלים ביחד. אמנם כתוב: "אשר עשה", אבל כל מאכל בושל לחוד בסיר אחר. המטבח של אברהם אבינו היה כשר, הייתה הפרדה מוחלטת בין בשר וחלב. המאכלים היו חמים, טריים וטובים, בכלי ראשון, שהיד סולדת בהם. אברהם אבינו הניח בפניהם את האוכל בכלים נפרדים. הם עירבו את הבשר הרותח עם החלב הרותח. כלי ראשון מבשל. הם עשו את האיסור בישול בעירוב המאכלים. לכן אומר להם הבורא: אין לכם זכות לבקש את התורה.

הזכות של הכנסת האורחים, שעשה אברהם אבינו, הביאה לכך שעם ישראל יקבל תורה. אם לא כן איך ייתכן, שטענת המלאכים הייתה מתקיימת, והתורה הייתה בשמים?

ידוע, שלא מכובד להביא כלי, שבו בישלו לשולחן. אם כך הכלי לא היה כלי ראשון. לכן כדי ליישב צריך להיכנס להלכות של בישול בכלי ראשון. ומה דינו של דבר רותח בכלי שני, ומה דינו של גוש וכו'? אולי אפשר להוסיף תירוץ- המדרש מתאר את אכילתם של המלאכים: "היו מראים עצמם כאילו אוכלים ושותים, והיו לוקחים פרוסה ושורפים אותה בידיהם. ומפני שהאוכל בצלחת היה הולך ומתמעט, היה אברהם סבור, שהם אוכלים באמת". לפי דברי המדרש, המלאכים שרפו את האוכל. ייתכן, שאברהם הביא בפניהם מאכלים של בשר וחלב לחוד, אבל הם בשרפה שלהם בישלו את האוכל. כלומר, שהם במו ידיהם בישלו בבית אברהם אבינו בשר וחלב.

אומר להם הבורא יתברך: אתם רוצים לקבל תורה, הנה שלושת המלאכים- מיכאל, גבריאל ורפאל- באו לבית של אברהם, שהקפיד לקיים תורה ומצוות עוד לפני נתינת התורה. לכן מגיע לו, שזרעו יקבל תורה. אתם בביתו לא שמרתם, שרפתם בשר וחלב, שאסורים בבישול איסור חמור, שאוסר אפילו בהנאה.