הרב עובדיה יוסף: בלי תורה אין עם ישראל

השבוע חגג עם ישראל את סיום הש"ס בכמה מוקדים ● הכנס הגדול היה באיצטדיון טדי, שם היה כאוס מוחלט - למרבה הבושה והכלימה ● אלי ישי, בגרון ניחר, ניסה להשתלט על ההמון הברברי, אך ללא הצלחה ● הרב עובדיה אמר בנאומו: "אלה שמנסים להפסיק את התורה - קמו ונפלו"
 
עם ישראל חגג השבוע בהמוניו את סיום הש"ס. מדובר ביוזמה רוחנית של הרב מאיר שפירא מלובלין זצ"ל שהגה בשעתו את רעיון לימוד הדף היומי המסתיים ומתחיל אחת לשבע שנים, כשאלפים מנצלים את היום הגדול כדי להצטרף למסלול הלומדים והמסיימים את הש"ס.

הראשון לציון והרב הראשי לשעבר, הרב עובדיה יוסף השתתף באירוע סיום הש"ס באיצטדיון טדי בירושלים. בערב, שאורגן ע"י תחנת הרדיו "קול ברמה", השתתפו אלפי אנשים.

במהלך נאומו אמר הרב עובדיה, "יש כאלה שרוצים להפסיק את התורה. עליהם נאמר 'המה קמו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד'. בלי תורה אין עם ישראל".

אולם הנאום המוצלח של הרב עובדיה, כמעט נשכח מחמת הכאוס שהשתלט על סיום הש"ס הספרדי שנערך באיצטדיון 'טדי' בירושלים.

כישלון הכנס ב"טדי"

תחילת הכישלון במחלוקת שנרשמה בשוליים אודות השאלה מי יסקר את האירוע המתקרב והולך. לכאורה מדובר באירוע המיועד לציבור הספרדי, אז מה טבעי יותר שמסקריו יהיו כלי התקשורת המזוהים עם הציבור הספרדי - הרדיו הספרדי 'קול ברמה' והעיתון הספרדי 'יום ליום'. אלא שאם בתחילה פרסם 'יום ליום' ידיעה אחר ידיעה, מודעה אחר מודעה - בשלב מסוים פסק הזרם, והנושא השתתק.

ידיעה על מחלוקת פנים-ש"סית מיהרה להופיע בכלי תקשורת המזוהה עם תנועת ש"ס. "בשעה שכל כלי התקשורת החרדים מסקרים את כנס סיום הש"ס העולמי שיתקיים באצטדיון טדי בירושלים בהשתתפות עשרות אלפי בני תורה מהציבור הספרדי, יש עיתון אחד שדווקא נמנע לדווח על האירוע. למרבה ההפתעה, זהו העיתון שנחשב לביטאון תנועת ש"ס ושל מרן הרב עובדיה יוסף", דווח בידיעה.

בתוכה החלה התפלמסות 'כלכלית': מי שילם למי, מי לא שילם, למה וכמה. היתכן? הרי בשיעורו השבועי כבר סיפר הגר"ע על האירוע, והודיע ש "בשבוע שאחרי ט' באב, יום שני בערב, באים אלפים ורבבות לאצטדיון טדי, שמה המקום גדול ורחב ידיים, מצווה גדולה להשתתף בשמחת חגיגת 'סיום הש"ס', כל התלמוד, אשריהם ישראל- ספרדים שלנו למדו את כל התלמוד, צריך לשמח אותם, לעודד אותם, וכל הקהל הזה מוזמנים, ברוב עם הדרת מלך, כמה שיש יותר תבא עליכם ברכה. כולנו נבא להשתתף בשמחת התורה". אז אם באמת 'יום ליום' הוא עיתון הבית, איך הוא מתעלם מאירוע 'ביתי' שכזה?

"למרות דבריו של הרב עובדיה, השבוע העיתון בחר שלא לפרסם את דבר קיום האירוע, ככל הנראה במתכוון", הסיק הכתב.

אבל במבט לאחור מתברר כי הידיעה הזו הייתה רק חריקת בלמים קלה, לעומת מה שהתרחש בפועל בשטח. גם הביקורת הפנים-ספרדית על כך ש"אין לנו זמרים משלנו, למה להזדקק לשירותיו של זמר חסידי, וכי ש"ס הפכה לבובת האשכנזים?" - עדיין לא בישרה את גודל הביזיון שתרחש בשטח.

'דרשו' לעומת 'טדי' 

הכול היה אמור להיות טוב ויפה. הסעות חינם, אוטובוסים שיסיעו את המשתתפים מהאצטדיון, במה מרכזית של "אלף הרבנים", שמונה קומות גובהה, ו"תבואו מוקדם, כבר ב-5 אפשר להיכנס, מי שיאחר לא יכנס", כפי ששב והודיע מארגן האירוע, אלי שמחיוף.

אז מה קרה? איך הפך לאירוע לכבודה של תורה לאירוע שביזה את כבוד התורה ולומדיה? איך, בעוד במעמד שאורגן על-ידי 'דרשו' בהיכל 'יד אליהו' התקיים אירוע מרשים ומרהיב, בהשתתפות יותר מרבבת בני תורה, שעבר ללא תקלות, בירושלים עלה בכל חצי שעה רף הבושה וקריסה רדפה קריסה?

ואיך הפכה הכרזתו בתחילת הערב של יו"ר תנועת ש"ס, השר אלי ישי, לפיה "האירוע היום מוכיח את כוחה העצום של תנועת ש"ס, הצלחנו הערב להראות את האחדות סביב מרן הגר"ע יוסף" לבדיחה של ממש לקראת חצות?

בימים הקרובים מן הסתם יחקרו הגורמים, אולי גם יופקו הלקחים המתאימים.

החריקות החלו כבר בשלב הראשון: מערך ההסעות קרס והציבור התבקש להגיע בכוחות עצמו; מאות ניסו להיכנס לשווא, הדוחס בכניסות היה רב, ורבים מאלו שנשאו בידיהם כרטיסים חוקיים נאלצו להישאר בחוץ.

ועדיין מדובר היה בפאשלה נסבלת, בחוסר תכנון מוקדם נאות, אך כזה שאפשר 'להעביר' אותו בלי עקבות מיוחדות. אלא שאז החלו רבים להיפגע פיזית, הרמקולים חרקו, ועקבותיו של הארגון הכושל בכל פרט, החלו לתת את אותותיהם.

ובכל זאת ניסו המארגנים להמשיך באירוע כאילו דבר לא אירע. ילדים שרים על הדשא, דברי תורה, הזמר מרדכי בן דוד ורדיגר בשירה.

ואז הגיע הביזיון הגדול מכולם.
 
כשאלי ישי מתחנן 

רכבו של הגר"ע יוסף החל להתקרב אל כר הדשא, מנסה לפלס לעצמו דרך היישר אל הבמה. המונים, שחלקם הרגישו כנראה כמו במשחק בית של קבוצת ביתר ירושלים, שכחו לרגע את גודל המעמד, פרצו את הגדרות והתפרצו אל כר הדשא, מקיפים בטבעת את הרכב וממאנים לאפשר לו להמשיך בדרכו. שעות אחרי, יגדיר זאת אחד הגולשים במילים הבאות: "הערסים של ביתר שפורצים למשחק כשיש אליפות..."

במשך למעלה מחצי שעה היה הגר"ע לכוד בתוך מכוניתו, כשהיא אינה יכולה לזוז ולו אף במטר אחד. החלונות היו מוגפים, אוויר טרי לא חדר פנימה - מסוכן היה לפתוח ולו אף חריץ בחלון – ונשיא מועצת החכמים, למרות גילו המופלג, ישב בפנים מבלי יכולת לזוז.

באין מי שייטול פיקוד נאלץ שר הפנים של מדינת ישראל לקחת בידיו את הרמקול ולהפוך ל...סדרן (אריאל אטיאס תמיד יודע לחמוק ברגע הנכון מביזיונות שכאלה).

"אני מבקש מכולם לחזור למקומות", שב ושאג בגרון ניחר.

ההמונים לא התייחסו.

"מי שמקיף את רכבו של מרן לא מכבד אותו, אני חוזר, זה לא כבוד התורה, מי שיזוז יעשה קידוש השם", המשיך לזעוק.

איש לא זז.

על הרכב צבאו מאות, חלקם בלבוש שחור-לבן, אך רבים מהם כלל לא בלבוש חרדי. אולי אלו הם הש"סניקים עליהם מדבר ח"כ חיים אמסלם כשהוא זועק ש"ש"ס הפכה להיות מפלגה אשכנזית והיא שוכחת שהמצביעים שלה לא נולדו בכוללים ולא קשורים למלחמות של 'יהדות התורה'".

מרוב דוחק, דחיפות וצפיפות, נזקקו עשרות לטיפול רפואי. השר ישי המשיך לזעוק חסר-אונים אל תוך המיקרופון על "איש שאיבד את ההכרה", ועל תחנונים לרחמים מצד הקהל. "אם לא תחזרו למקומות, מרן יחזור הביתה, המשטרה מורה לו לחזור הביתה", המשיכו קריאותיו.

בשלב מסוים נטל הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, את הפיקוד. הוא ירד מהבמה, נטל אף הוא מיקרופון בידו, והחל להתחנן אישית בפני המתגודדים הכלואים את הגר"ע ברכבו.

"תחזרו למקום, אני מתחנן", זעק שר הפנים של מדינת ישראל. אבל אפילו הסודנים עזבו מהר יותר את מדינת ישראל.

רק לאחר זמן רב, שנמשך כנצח, התפנה השטח, הרב יצא מתוך הצפיפות הנוראה, ובעזרת מקורביו הצליח לפלס לעצמו דרך אל הבמה. גם זאת, רק לאחר התערבות של כוחות משטרה.

אחר-כך היה תור הרמקולים להשתבש, באמצע דברי הגר"ש כהן החלה המוסיקה להתנגן בעוצמה, ומישהו השתלט על המיקרופון כדי לזעוק "יישר כוח" למישהו.

איך היה מגדיר זאת כתב ספורט?

שכונה.