"תוך הנחל" לפרשת ואתחנן ● החן של התורה הקדושה
בליל שבת קודש פרשת ואתחנן ה'תשס"ט, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' א' המדבר מן החן הבא על ידי לימוד התורה הקדושה ● כיצד התורה נותנת חן לאדם? ● כיצד הדבר רמוז בתפילתו של משה? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת ואתחנן
פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, רביז"ל אומר (מוהרא"ש חזר בקיצור על נקודה אחת שבתורה זו של רביז"ל), דע, כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים, והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין, הן ברוחני הן בגשמי, כי עכשיו בעוונותינו הרבים, חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל, כי עכשיו עיקר החשיבות והחן הוא אצלם, אבל על ידי התורה נתעלה החן והחשיבות של ישראל, כי התורה נקראת (משלי ה'): "אילת אהבים ויעלת חן"; שמעלה חן על לומדיה (עירובין נ"ד:), ועל ידי זה נתקבלין כל התפלות והבקשות וכו', עיין שם כל זאת בדברי רביז"ל.
והסביר מוהרא"ש, כי הנה לתורה הקדושה יש כח מיוחד להמשיך חן נפלא על האדם, שמי שלומד תורה בהתמדה רבה, נמשך עליו חן עליון עד שכל דבריו נשמעים ונתקבלים, כמו מי שמדבר דברי חן, וכל תפילותיו עושות רושם גדול בשמים, כי עיקר מה שאין מתקבלות הבקשות, הוא מחמת שאין להדברים חן, ואין נכנסין בלב של זה שמבקשין ממנו, כאילו אין בלבו מקום שיכנסו הדברים בלבו, מחמת שאין למבקש חן שיכנסו הדברים בלבו של זה שמבקשים ממנו, אבל על ידי התורה הקדושה, הנקראת (משלי ה): "יעלת חן", זוכה שדבריו הם דברי חן, ואזי נתקבלים כל דבריו ובקשותיו, כמו מי שמדבר דברי חן, שנכנסים הדברים בלב המתבקש, ופועל לטובה כל מה שצריך, הן ברוחניות והן בגשמיות.
ומסביר רביז"ל את סוד הח"ן, כי חן הוא חיבור שני אותיות ח' ן', כי התורה מזככת את מוח האדם ונותן בו חכמה עליונה, להבין דרכי השם יתברך מכל פרטי הבריאה, שזה סוד אות חי"ת, שהיא מלשון חיות, שהיא החכמה שבכל דבר, וכמו שכתוב (קהלת ז') החכמה תחיה את בעליה, וכן התורה מלמדת האדם דרך באמונה, שבמקום שאינו יכול להבין בחכמה, יסמוך על אמונה פשוטה וטהורה, שזהו סוד אות נו"ן שהיא מלשון מלכות, וכמו שכתוב (תהלים עב, יז): "לפני שמש ינון שמו", ופירש רש"י לשון מלכות, ומלכות היא אמונה, כי מקבל על עצמו עול מלכותו יתברך בדרך אמונה פשוטה, נמצא שעל ידי התורה שיש בה חכמה ואמונה, מתחברות שתי אותיות ח' ונ', ונעשה ח"ן, ונמשך על אדם ח"ן עלאה, ואז כל דבריו עושים רושם לטובה, ומתקבלות כל תפילותיו ובקשותיו, ואז נתחברת גם האות ת', שהיא מלשון חקיקה ורשימה, וכמו שכתוב (יחזקאל ט, ד): "וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים", ופירש רש"י: ורשמת רושם, ואז מתחברות שלש אותיות ח' נ' ת' ונעשה נח"ת, שהוא סוד (קהלת ט, יז): "דברי חכמים בנח"ת נשמעים", כי על ידי שיש לו חכמה ואמונה, וממשיך על עצמו ח"ן, על ידי זה דבריו נשמעים ועושים רושם, נמצא שכח התפילה קשור בכח התורה, כי על ידי שלומד תורה וזוכה לחן, על ידי זה כל תפילותיו נשמעות ומתקבלות, ולכן אשרי מי שמכניס עצמו בהתמדת התורה, והוגה בה יומם ולילה, וגורס הרבה פרקים משניות ודפים גמרא, פרק אחר פרק ודף אחר דף, ומטייל בכל מקומות התורה הקדושה, כי אז ימשיך על עצמו חן עלאה, ויתקבלו כל תפילותיו ובקשותיו, ותתמלאנה כל משאלות לבו לטובה, אשרי לו ואשרי חלקו.
וקישר מוהרא"ש זצ"ל את הענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (דברים ג, כג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, אֲדֹנָי אלקים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וגו', ופירש"י אין חינון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם וכו', דבר אחר, זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפילה, עיין שם. ויש להבין למה השתמש משה רבינו כאן בלשון "ואתחנן" דייקא, יותר משאר לשונות התפילה. והנה על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי "ואתחנן" הוא מלשון ח"ן ונח"ת, שמשה רבינו ביקש מתנת חנם בכח התורה הקדושה שממשיך על אדם ח"ן עלאה, ואז אפילו אם אינו ראוי לכך, יכול לפעול בקשתו על ידי שיש לו חן, כי דבריו עושים רושם בלב המתבקש, שזהו "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" וגו'. ואיתא במדרש (עי' בפירוש רבינו בחיי פסוק זה, ובמגלה עמוקות אופן קס"ה) אתה החילות להראות לי "במתן תורה", כי משה רבינו ביקש בכח התורה שמעלה חן על לומדיה, שתתקבלנה תפילותיו ובקשותיו כמו מי שמדבר דברי חן, ואז יכול לקבל מתנת חנם אפילו אם אינו ראוי.
וזהו "החלות" אותיות "הלוחת" (מגלה עמוקות אופן קיב), שהן כלליות התורה הכלולה בעשרת הדיברות, שמעלה חן על לומדיה, ומגרש ממנו הרוח שטות הרוצה לידבק בו, כי הלוחות היו ארכן ו' ורחבן ו' שהוא צורת מקל, שמכה ומגרש הרע מן האדם, ומעלה עליו חן אמיתי, וכמבואר בסוף דברי רביז"ל בתורה זו, ולכן השתמש משה רבינו עם לשון "ואתחנן" דייקא, כי ביקש מתנת חנם בכח הח"ן של התורה הקדושה, ועל ידה יכול לפעול כל משאלות לבו לטובה.
וזהו המובא בבעל הטורים כאן, החילות ב' במסורה, כאן, ואצל המן (אסתר ו, יג): "אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו", עיין שם, ולכאורה יפלא מהו הקשר ביניהם, אבל על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי עכשיו החן והחשיבות של ישראל נפל, ועיקר החן והחשיבות הוא אצל הגוים, אבל על ידי התורה נתעלה החן והחשיבות של ישראל, ונתרומם בפני כל מי שצריכים הן ברוחני והן בגשמי, ולכן כשראו את כוחו של מרדכי הצדיק, שהיה חזק מאד בכוח התורה, הבינו שלא יהיה להמן תקומה מלפניו, ואמרו לו, אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו, כי יחזור כל החן לישראל, ויהיה להם נצחון על כל אויביהם. והשם יתברך יזכנו לעסוק בתורה בהתמדה גדולה, ולהמשיך על עצמינו חן עלאה, עדי נזכה שתתקבלנה כל תפילותינו ובקשותינו לרחמים ולרצון, ונראה בביאת משיחנו ובבנין בית מקדשינו במהרה בימינו אמן ואמן.
26/07/2015 21:25