"תוך הנחל" לפרשת בלק ● עבודת התפילה

בליל שבת קודש פרשת בלק התשס"ח, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ב' המדבר מעבודת התפילה ● מה אדם יכול לפעול באמצעות תפילתו? ומה עליו לעשות על מנת שתפילותיו יתקבלו? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת בלק

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל (הרב חזר בקיצור על נקודה אחת שבתורה זו של רביז"ל), עיקר כלי זיינו של משיח הוא התפלה, וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם, וזה עיקר כלי זיינו, כמו שכתוב (בראשית מ"ח): "בחרבי ובקשתי", ופירש רש"י: 'תפלה ובקשה, וזה הכלי זיין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, היינו שמירת הברית, כמו שכתוב (תהלים מ"ה): "חגור חרבך על ירך", וכמו שכתוב (תהלים קל"ב): "מפרי בטנך אשית לכסא לך", זה בחינת משיח, בחינת תפלה, "אם ישמרו בניך בריתי", היינו על ידי בחינת יוסף וכו', עיין שם כל זה בדברי רביז"ל.
 
והסביר מוהרא"ש, כי הנה עיקר כלי זיינו של משיח הוא התפילה, והוא באמת עיקר כלי זיינו של כל איש ישראלי, כי בכל אחד מישראל יש בחינה של משיח (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ע"ט), ועיקר כלי זיינו, לנצח כל מלחמותיו, הוא התפילה, וכן אומר מוהרנ"ת ז"ל בפירוש (קיצור ליקוטי מוהר"ן על תורה זו), שעיקר הכלי זיין של "איש הישראלי" הוא התפילה, וכל המלחמות שצריך האדם לכבוש, הן מלחמות היצר הרע, הן שארי מלחמות עם המונעים אותו והחולקים עליו, הכל על-ידי תפילה, ומשם כל חיותו, עיין שם, כי כשאדם חזק בעבודת התפילה, והוא רגיל לפרש כל שיחתו לפני השם יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, אזי אין מלחמה בעולם שלא יוכל לכבוש ולנצח אותו, כי הרי לוחם עם הכוחות שמקבל מן השם יתברך, ולכן בניקל לו לנצח מלחמת היצר הרע, ולכבוש את יצרו, וכן להתגבר על כל השונאים והמונעים אותו מעבודת השם יתברך, כי לוחם עם כח אלקי, וזה היה כל כוחן של הצדיקים שבכל הדורות, כי היו חזקים מאד בעבודת התפילה, ומסרו את עצמם לגמרי אל השם יתברך, ולכן נצחו וכבשו כל המלחמות שלהם, וזכו למה שזכו, אשרי להם.
 
והנה עיקר כלי זיין זה מקבלין על ידי קדושת יוסף הצדיק, שהוא שמירת הברית, היינו שמירת וקדושת המחשבה, כי עיקר שמירת הברית מתחיל עם שמירת המחשבה, ששומר את מחשבתו שלא יכנס בה זר, ונזהר מאד לא לילך אחר תאוות לבו, וכן להיפוך, עיקר פגם הברית מתחיל עם פגם המחשבה רחמנא ליצלן, שאינו שומר מחשבתו מהרהורים רעים, ועל ידי זה בא לחטאים ועוונות רחמנא ליצלן, אבל כשאדם מקדש מוחו ומחשבתו, ואינו מניח תאוות רעות והרהורים רעים לשהות בתוכם, אזי מקבל כח חזק ועצום לעסוק בתפילה להשם יתברך, והוא כגבור החגור בכלי זיין, שבקל יכול לכבוש כל מלחמותיו, שזה סוד (תהלים מ"ה) "חגור חרבך על ירך", על ידי ירך, שהוא שמירת הברית, תהיה חגור בחרבך, ותנצח כל מלחמותיך, וסוד זה מסר יעקב ליוסף הצדיק, וכמו שכתוב (בראשית מ"ח) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי, כי יוסף הצדיק שמר את הברית בתכלית השלימות, ולכן קיבל מיעקב אבינו שכם אחד יותר על אחיו, היינו עבודת התפילה, שהוא קדושת הדיבור והאמירה, שזהו אשר לקחתי מיד "האמורי", בחרבי ובקשתי, היינו בתפילה ובקשה, וכמו שתרגם אונקלוס, בצלותי ובבעותי, כי דייקא יוסף הצדיק שזכה לקדושת הברית בשלימות, זכה לקבל מיעקב גודל כח התפילה, והוא אשר עזר לו לכבוש כל מלחמותיו, ולנצח כל אויביו, ולשלוט על כל ארץ מצרים, ולכן אשרי מי שזוכה לעסוק בתפילה תמיד, ולדעת שאין עצה אחרת רק למסור המלחמה להשם יתברך, ולבקש ממנו יתברך כל הצטרכותו, כי אז יכבוש וינצח כל מלחמותיו, ויזכה לחיים טובים ואמיתיים בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.
 
וקישר מוהרא"ש את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (במדבר כ"ב) וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי, ויש לדקדק, הרי עיקר פחדתו של בלק היה על ידי שראה מה שעשה ישראל לשני מלכים סיחון ועוג שהיו בטוחים עליהם (כמו שפירש"י), ולמה הכתוב מכנה אותם בשם כללי "לאמורי"? אבל על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי עיקר כוחן של ישראל היה על ידי הדיבור והאמירה שלהם, שהוריש אותם יעקב אבינו, ובזה היו נלחמים עם כל אויביהם והיה מנצחים כל מלחמותיהם, ולכן תיכף ומיד שראה בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל "לאמורי", היינו עם כח הדיבור והאמירה שלהם, והיו מנצחים מלחמותיהם שלא כדרך הטבע, אז ויגר מואב מפני העם מאד וגו', כי ידעו שכלי זיין זה מסור להם מאביהם, והוא מיוחד להם מחמת שהם שומרי הברית, ולא יוכלו להם כלל, והשם יתברך יזכינו לעסוק תמיד בתפילה ובהתבודדות, ונזכה לנצח כל מלחמתינו, עדי נזכה לראות בגאולתן וישועתן של ישראל במהרה בימינו אמן ואמן.