מבט לפרשת השבוע "בלק"

מתוך שלא לשמה ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע בלק, מלך מואב, שבא לפגוע בעם ישראל, זכה לכבוד כה גדול, כשאחרים, ואפילו צדיקים גדולים במהלך הדורות, לא זכו לו: פרשה שלמה נקראה על שמו! ● פרשת בלק

"וירא בלק בן ציפור" (כב, ב).

בלק בן ציפור, מלך מואב, זכה לכבוד גדול: פרשת השבוע נקראת על שמו. מעטים זכו לכבוד כזה, שפרשה בתורה תיקרא על שמם. גם יתרו, למשל, זכה לכבוד הגדול הזה.

מבארים המפרשים מדוע - רש"י מבאר את שבעת שמותיו של יתרו: יתרו- על שם שייתר פרשה בתורה- פרשת "ואתה תחזה", הרי יתרו נתן למשה רבנו עצה טובה - למנות שרי עשרות, שרי חמישים, שרי מאות ושרי אלפים. עצה שהסכים איתה הקב"ה. בזכות אותה עצה ופרשה נוספת בתורה, זכה יתרו, שכל הפרשה נקראת על שמו.

הסבר נוסף לזכותו של יתרו: הוא ניסה את כל עבודות האלילים שהיו בזמנו. הוא הגיע להכרה, שרק בורא העולם מנהיג את העולם. ומכוח הכרה זו התגייר וגייר גם את משפחתו. לכן הוא זכה, שפרשת "יתרו" על שמו.

יש שהסבירו, שזכה לכך בזכות חתנו הגדול משה רבנו.

מדוע זכה בלק לזכות הגדולה, שפרשה תהיה על שמו בתורת ישראל? לנצח נצחים שמו מוזכר בתורה הקדושה. בזכות מה?

אבי מורי, הרב משה חיים שינפלד שליט"א, בספרו "על התורה ועל העבודה", מבאר כך: אמנם בלק היה רשע, אבל הוא הכיר במלכות ה'. הוא ידע היטב איך מתנהל העולם. הוא ידע, שהקב"ה מנהיג את העולם, שהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים- גלות כל כך קשה, עם קשה, מלך קשה, הרי עבד מעולם לא ברח ממצרים. והנה עם שלם של עבדים יצא בגאון. וכן כל יתר הניסים- קריעת ים סוף, מלחמת עמלק, המן, מתן תורה, באר מרים, ושאר המופתים הגדולים. הבין בלק, שאין לעמו שום סיכוי לנצח את ישראל במלחמה קונבנציונאלית.

"וירא בלק" - לא מדובר בסתם ראייה. מדובר בראייה לעומק, בהבנת כוחם של ישראל. כמו שבלק מגדיר את הדברים: "הנה עם יצא ממצרים"- עם שלם של עבדים הצליח לצאת באור יום מעבדות מצרים, שלא בדרך הטבע. ויותר מכך: "הנה כיסה את עין הארץ, והוא יושב ממולי". בלק מבין, שכל ההצלחות של ישראל הן בדרך ניסית. לכן בלק מחפש דרך אחרת להילחם בעם ישראל. הוא פונה לנביא ה'. למרות שאותו נביא הוא בן לעם אחר, עם שנלחם עם מואב, אבל כדי לפגוע בישראל, הוא מוכן לשכור את בלעם. הוא מבקש ממנו לקלל את ישראל. רשע זה בא להילחם בעם ישראל, מוכן לבנות שבעה מזבחות, להקריב עליהם ארבעים ושניים קרבנות לקב"ה. הכול כדי לפגוע בישראל. בלק הבין, שהכול בידי שמים. רק בדרך רוחנית אפשר לנסות לנצח את ישראל.

בלק מכנה את ישראל בשמות של חשיבות: "עם" או "קהל", כלומר: אנשים בעלי מעלה, גם בסופו של מהלך שנכשל. והקב"ה שם חכה בפיו של בלעם הרשע. אומר בלעם לבלק: "הלא גם אל מלאכיך, אשר שלחת אלי, דיברתי לאמור: אם ייתן לי בלק מלֹא ביתו כסף וזהב, לא אוכל לעבור את פי ה'". בלק אינו משיב על טענתו של בלעם, שכן בלק כל הזמן הבין, שהכול בידי שמים.

מבאר אבי מורי בספרו, כי בזכות ההכרה של בלק, שהכול בידי שמים, זכה אותו מלך גוי, שפרשה בתורה תיקרא על שמו.

שמעתי תירוץ נוסף מדוע זכה בלק, שפרשה תיקרא על שמו: בזכות רות, שיצאה ממנו, שממנה יצא דוד מלך ישראל, שממנו עתיד לצאת מלך המשיח במהרה בימינו אמן. טעם זה מקביל לטעם, שיתרו זכה לפרשה בזכות חתנו הגדול משה רבנו. כך זכה בלק בזכות נכדתו, שהייתה אם המלכות.

חשבתי להוסיף הסבר לשאלה מדוע זכה בלק לכבוד גדול כל כך, מה שלא זכו רבים וטובים במהלך אותם דורות. "אמר רב יהודה, אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצווה (כלומר: יתמיד אדם לעסוק בתורה ובקיום מצוות) אפילו שלא לשמה (=גם אם אינו מתכוון לשם שמים), שמתוך שלא לשמה, בא לשמה (=בסופו של דבר, לימוד התורה וקיום המצוות יהיו לשם שמים). שבשכר ארבעים ושניים קרבנות, שהקריב בלק, זכה ויצאה ממנו רות. (מוכיחה הגמרא מבלק, שהקריב קרבנות שלא לשם שמים, וזכה לרות, שתצא ממנו). אמר רבי יוסי בר הונא: בתו של עגלון, בן בנו של בלק, מלך מואב, היתה" (סנהדרין קה, ב).

המפרשים מביאים שני הסברים מה היו המצוות, שנעשו בסופו של דבר לשם שמים –

א. דוד המלך, מצאצאי בלק, שמול הברכות של בלעם, שנאמרו שלא לשם שמים, הוא בספר "תהלים" מרבה לשיר דברי תשבחות להקב"ה, וכולם נאמרו לשם שמים.

ב. שלמה המלך, מצאצאי בלק, שמול אותם ארבעים ושניים קרבנות, שלא לשם שמים, הקריב אלפי עולות לשם שמים.

הלימוד ממעשי בלק הוא חשוב מאוד - גם מי שאינו מסוגל ללימוד לשם שמים, יש לו חשבונות אחרים אפילו גרועים מאוד, כמו בלק, שבא להילחם בישראל. בסופו של דבר, מעשה טוב מביא לתוצאה חיובית. אפילו לא בדור שלו, רק בדורות מאוחרים.

אולי בזכות חשיבות הלימוד לדורות חלשים כמו שלנו, זכה בלק לפרשה על שמו. הכבוד שלו מחייב אותנו להרבות חֵילים לתורה ולמצוות, גם אם קשה. גם אם קשה לעשות לשם שמים. רב יהודה, בשם רבו הגדול רב, הוכיח לנו את דברי מוסר ההשכל, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. ההוכחה היא מבלק, שהתכוון לפגוע וזכה, שנכדתו תהיה אם המלכות בישראל. אנחנו, שאיננו מתכוונים להרע, רק קשה לנו לכוון לשם שמים, ודאי שנזכה בעזרת השי"ת , "שמתוך שלא לשמה- יבוא לשמה".