'ויידום רבי שמעון': ראיון מיוחד עם אביו של רפאל אטיאס ז"ל

השכל הישר וההיגיון הבריא לא יבין זאת ● שעה במחיצתו של רבי שמעון אטיאס, בתום ימי האבל על בנו, רעייתו וששת ילדיהם ● מתוך ראיון שנערך עמו בעיתון 'מקומי דתי'
 
יום שלישי, שעה 11.00 בבוקר, זו השעה שנקבעה שבו אאסוף את רבי שמעון, ממועדון "הכיפה הסרוגה" שליד ביה"ס האר"י, שם סיים רבי שמעון למסור את שיעורו במסגרת כולל "הדרת זקנים".
 
יממה לאחר חג השבועות, ושמונה ימים לאחר האסון הקשה שפקד את משפחת אטיאס, שבו קיפחו את חייהם, בנו רפי ז"ל, רעייתו וששת ילדיהם בתאונה המחרידה בטבריה כשעשו את דרכם ממגדל העמק לקברו של השל"ה הקדוש, הגיע רבי שמעון אל הכולל למסור את שיעורו הקבוע.
 
בכניסתי, רבי שמעון מבאר למשתתפי השיעור, את הרמז בין מיתת שני בניו של אהרון, נדב ואביהו, לאסון שפקד את משפחתו. בפסוק נכתב: "בהקריבם אש זרה". מן הסוף להתחלה הרי שאלו ראשי תיבות של: הגזירה רעה זו, שמונה אלו משפחת בני רפי, יהודית, קרבן הציבור באו"..
 
רבי שמעון נכנס לרכבי ואנו עושים את דרכנו לביתה של הבת דורית, שם שוהים רבי שמעון ורעייתו מאז חזרתם ממושב בר יוחאי. אני שואל את רבי שמעון, מהיכן תעצומות הנפש לאסון כה נורא, "זה רצונו של ה' יתברך, באותו ערב שהייתה שמחה משולשת, האחת ערב ראש חודש סיון, השנייה הכנסת שני ספרי תורה והשלישית חנוכת בית הכנסת. כך היה עם אהרון הכהן ששני בניו, נדב ואביהו, מתו ביום חנוכת המזבח, ואהרון, למרות שהיה לו לטעון, נדם ולא טען. גם כאן זו אבדה גדולה של כל עם ישראל, המוני בית ישראל באו לנחם ולא חשוב המעמד, כי כל אחד ראה בכך צער אישי ולנו אין אלא לקבל את דינו של הבורא יתברך".
 
על אותו לילה מר ונמהר סיפר רבי שמעון: "משעות הבוקר רפי התרוצץ לכל דבר שהתבקש. לאחר שהכל הסתיים הוא הסיע אותו הביתה, אבל הפרידה הייתה מוזרה, זו לא פרידה כפי שנהגנו בעבר, רפי היה נראה שפוף כאילו לבו מנבא לו רעות. כמובן שכיום אני משחזר זאת אבל אז לא כל כך הייתה התייחסות לכך. בשעה 5.20 לפנות בוקר, אני פותח את דלת ביתי ובכניסה עומדים שני ילדיי ומנהל המחלקה לשירותים חברתיים מומי בן סימון.
 
מה קרה? שאלתי… והם השיבו: הייתה תאונה ורפי ורעייתו וששת ילדיו קפחו את חייהם. מרגע זה מתחילה צורת חיים אחרת".
 
ילדה אחת , רחל אפרת, שרגשה את כל עם ישראל, אומרים בני המשפחה: "זהו אוד מוצל מאש" רעייתו של רבי שמעון מוסיפה: "בערב שלפני, נסעה האם יהודית ז"ל לקברה של רחל אימנו להתפלל עבור בני המשפחה, כנראה שכח התפילה בקברה של רחל אימנו שנקברה בדרך אפרתה, עמדה לזכותה של הילדה הזו, שאנו נחזק אותה ונתמוך בה".
 
האחות דורית מציגה בפנינו אגרת ברכה שכתבו לה הוריה, ביום ההולדת שלה לפני מספר חודשים, אגרת שתוכנה מעיד שבני הזוג "נבאו ולא ידעו מה נבאו".
 
די להכיר את רבי שמעון, וכתלמידו בעבר כמו אלפי תלמידים, לא קל להבחין שמידותיו הבולטות כדוגמת ענווה וצניעות, סבר פנים יפות, ודבריו בנחת נשמעים, הם נחלתו גם לילדיו שאני מכיר מקרוב. על רפי ז"ל שפחות היה מוכר לבני מגדל העמק, מאחר ומאז נישואיו לפני כ-18 שנה, העתיק את מגוריו מחוץ לעיר, מספרים בני המשפחה: "רפי התבלט בכח הנתינה, החסד, הצדקה וכבוד לזולת. במושב בר יוחאי ניהל רפי ארגוני חסד לשבתות שמחה ללא כל תמורה, חסד שבא לידי ביטוי שהוא וילדיו התאומים, היו עוסקים שעות ארוכות בלהביא ולהשיב ציוד לפני ואחרי שבתות שמחה שנערכו במושב.
 
"רפי ידע להתייחס לכל תלמיד כאליו היה בנו , עבורו אם תלמיד הניח תפילין והתפלל , הרי שזו הצלת נפשות לחלוטין".
 
האחות דורית מוסיפה ומספרת שהייתה האחרונה מבני המשפחה שראתה אותו: "מלכתחילה חשבנו שמאחר ותהיה כמות של ציבור ענק, לא נוכל לקיים סעודת מצווה כיד המלך, מחשש שאולם בית הכנסת לא יוכל להחיל את כולם. היה זה רפי שהתעקש באמצעות שיחות ועידה שלא נוותר על סעודה זו שתהיה תחת אחריותו. בסוף הערב, רפי ובני המשפחה החזירו אותי הביתה, על מנת שאמסור להם מספר מצרכים שרכשתי עבורם. כך היה ונפרדנו לשלום. את הכסף עבור המצרכים שהתעקשתי לא לקבל ביקש רפי להעבירו למחרת בבוקר לצדקה. לאחר כשלוש רבעי שעה, הבחנתי שישנם פריטים נוספים של בני המשפחה שנשכחו אצלי. בשעה 1.17 אחר חצות חייגתי אליו, היה צליל חיוג, אך לא היה מענה, ניסיתי שוב, ושוב ללא מענה, לא דמיינתי לעצמי שבזמן החיוג, זה כבר היה מאוחר, זה כבר היה לאחר תאונת הדרכים הנוראה".
 
רבי שמעון מאזין בקשב רב לדברי הבת ומסיים: "מי זאת עולה מן המדבר"? זו אלישבע בת עמינדב, אשת אהרון, שלא הייתה אישה בעם ישראל שמחה כמוה.. זכתה לבעל כהן גדול, לבנים סגני כהנים, לגיס משה רבינו מנהיג העם, לגיסה מרים הנביאה, ממשיך הפסוק בשיר השירים ואומר "כתמרות עשן", גם ששני בניה נדב ואביהו היו לתמרות עשן, הייתה "מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל ", קיבלה הדין באהבה.