דבר תורה קצר לשולחן השבת - חג השבועות

'כדורי.נט' מגיש: פנינים על ספר תהילים, לחג השבועות, מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"נתת שמחה בלבי, מעת דגנם ותירושם רבו" (תהילים ד, ח).

יבואר בהקדם הגמ' במסכת ברכות (ג'), שישראל טענו לדוד שאין להם פרנסה, ואמר להם לבסוף שיפשטו על גדוד של גויים, ויקחו מהם בכח את תבואתם.

וזהו ביאור הפסוק, "נתת שמחה בלבי", ואימתי, "מעת דגנם ותירושם רבו", שיש לאומות העולם רוב דגן ותירוש, ואם תחסר תבואה לישראל, יהיה באפשרותי לומר להם שיפשטו על גדודיהם...

"חלבמו סגרו, פימו דיברו בגאות" (תהילים יז, י).

יבואר בהקדם הגמרא במסכת בבא מציעא (פ"ג), שר' אלעזר היה ממונה על הגנבים מטעם המלכות, והיה הורג בהם. באחד הימים פגשו כובס אחד, וכינה אותו "חומץ בן יין", כלומר שאביו רבי שמעון היה יין, אבל הוא הפך לחומץ. ואמר רבי אלעזר, אם הוא חצוף כל כך, כנראה שהוא רשע גדול, ולכן ציוה לעוזריו להרוג אותו.

אח"כ התחרט רבי אלעזר, על כך שהרג אדם ללא משפט וללא ראיות, ובאו העידו בפניו שאותו אדם בעל נערה מאורסה ביום הכיפורים, ביחד עם בנו. ואז אמר רבי אלעזר לעצמו, "שישו בני מעי שישו, אם ספיקות שלכם כך, ודאי שלכם על אחת כמה וכמה".

וגם אחר הדברים האלה לא נחה דעתו, וציווה להוציא מבשרו כמות של שומן, ולהניחה ברחובה של עיר, לראות האם תסרח או לא, ולא הסריחה, למרות שהיה זה בתקופת תמוז. וקרא על עצמו את הפסוק: "אף בשרי ישכון לבטח".

וזהו ביאור הפסוק, "חלבמו סגרו" בתוך בטנם, ולא הוציאוהו מתוכם, לראות האם יסרח, כפי שעשה רבי אלעזר, ובכל זאת "פימו דיברו בגאות" לומר 'שישו בני מעי שישו', והתגאו שהם צדיקים וחסידים...

"תפלטני מריבי עם, תשימני לראש גויים" (תהילים יח, מד).

יש להקשות, מדוע כאן נאמר "תשמני לראש גויים" (לפי הקריא), ובספר שמואל שינה לשונו ואמר "תשמרני לראש גויים", בתוספת אות ר'.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת מועד קטן (ט"ז), שדוד המלך נקרא 'עדינו העצני', כי כשהיה עוסק בתורה, היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שהיה יוצא למלחמה, היה מתקשה כעץ, זורק חץ אחד ומפיל שמונה מאות חללים בבת אחת.

והיה מתאנח על מאתיים שלא נהרגו, שהרי כתוב "איכה ירדוף אחד אלף". ויצאה בת קול ואמרה לו, "בדבר אוריה החיתי". ופרש"י: נטלו לו מאתיים".

ולפ"ז מובן, שבשמואל נאמר הפסוק קודם חטא בת שבע, ועל כן נאמר "תשמרני" שהוא בגמטריא אלף, מפני שהיה הורג אלף בבת אחת. אבל אחר ענין אוריה החיתי, נטלו לו מאתיים, ולככן אמר בתהילים "תשמני" שהוא בגמטריא שמונה מאות. ומפני זה כתב רש"י "נטלו לו", שהרי קודם היו לו ואח"כ נטלו ממנו...