"הציבור הדתי לאומי רוצה יותר תורה"

מי שהיה מוכר כשליח חב"ד בגוש קטיף, הרב יגאל קירשנזפט, מנהל כיום את איגוד תלמודי התורה הלאומיים, גוף שנוסד בשנים האחרונות ומאגד תחתיו כ30 ת"תים ברחבי הארץ ● "הציבור הדתי לאומי רוצה יותר תורה", אומר הרב קירשנזפט בראיון לקול היהודי
 
"מה שמאחד את איגוד תלמודי התורה לאומיים זה להוסיף תורה לילדי ישראל. זה הסיסמא שלנו וזה העיקרון שלנו", אומר הרב יגאל קירשנזפט, מי שהיה מוכר כשליח חב"ד בנווה דקלים בגוש קטיף, ומנהל כיום את איגוד תלמודי התורה הלאומיים יחד עם הרב יהודה ליבמן מיצהר.
 
"אם אני דואג לעוד שעת לימודי קודש בשבוע לתלמוד תורה, עשיתי את שלי", אומר הרב קירשנזפט. "לא אכפת לי האם הוא עם נטייה לברסלב, "קיצוני" מיצהר או של תלמידי הרב טאו".
 
קירשנזפט עצמו ניהל במשך 25 שנה את תלמוד תורה עצמונה בגוש קטיף וכיום הוא מנהל את בית חב"ד בניצן ומסייע למשפחות המגורשים מגוש קטיף.
 
איגוד תלמודי התורה הלאומיים (אית"ם) מאגד כיום כשלושים תלמודי תורה ברחבי הארץ, וכמה בתי ספר לבנות. באיגוד חברים תלמודי תורה מגוונים שונים בציבור הדתי לאומי. החל מתלמידי הרב טאו, דרך תלמודי תורה בשיטת זילברמן וכלה בתלמוד תורה בישוב יצהר שבשומרון.
 
תלמוד התורה הלאומי הראשון הוא ת"ת מורשה בקרית משה בירושלים, שהוקם לפני למעלה משלושים שנה בידי תלמידי הרב צבי יהודה זצ"ל.
 
בשנים האחרונות נפתחו תלמודי תורה רבים, וכיום לומדים למעלה מ 1,000 תלמידים בכשלושים ת"תים ברחבי הארץ.
 
"מתברר שהציבור הדתי לאומי פשוט רוצה יותר תורה, יותר צניעות ויותר אוירה של קדושה", אומר הרב קירשנזפט. "רואים בשטח שתלמודי התורה הולכים וגדלים למרות כל הקשיים הכלכליים והממ"ד שמתחרה בנו ועושה צרות ומשרד החינוך שכל פעם מביא גזירות חדשות".
 
מה יחודי בתלמודי התורה של אית"ם על פני ממ"דים רגילים?
 
"קודם כל בתואר תלמוד תורה", אומר הרב קירשנזפט. "דבר שני, בתלמוד תורה מי שמחליט זה הרב של התלמוד תורה או רב הישוב. לא משרד החינוך ולא מפקח או מפקחת. הכל על פי דעת תורה. הרב מחליט על המורים, על המנהל, ועל תוכן הלימודים, הכל על פי תורה.
 
בנוסף ספרי הלימוד מצונזרים וחינוכיים, אין מורות מחנכות, אלא רבנים. הילד רואה רב מול העניים וברור שזה משפיע לו על הנשמה", אומר הרב קירשנזפט.
 
"גם בבתי הספר לבנות שלנו כל המורות צנועות ועם כיסוי ראש. בנוסף, יש הרבה יותר שעות לימודי קודש. כל תלמוד תורה בוחר את כמות לימודי החול שהוא רוצה, אבל הדגש הוא על הקודש וזה העיקר".
 
יחוד נוסף בתלמודי התורה הוא אורכה של שנת הלימודים. הויכוח השנתי על קיצור החופש הגדול איננו נחלת תלמודי התורה. תלמודי התורה פועלים כחודש לאחר סיום שנת הלימודים הרשמית במדינת ישראל, וחלקם אף יותר מכך.
 
איגוד תלמודי התורה הלאומיים פועל בין השאר מול משרד החינוך ופועל להשגת תקציבים עבור מוסדות החינוך שבאיגוד.
 
"מבחינה תקציבית, כאיגוד יש לנו יותר כח מהת"תים הרגילים", אומר הרב קירשנזפט. "למשל לפני שנתיים היה תקציב לשעות לימוד של זהירות בדרכים ובהתחלה רצו לתת אותו רק לחרדים. עשינו מאבק והשגנו את התקציב החודשי ללימודי זהירות בדרכים".
 
"קנאת סופרים תרבה חכמה"
 
תלמודי התורה סוחפים תלמידים רבים ובחלק מהישובים והשכונות נוגסים הת"תים בבתי ספר ממ"ד. זליגת התלמידים מבתי הספר הממ"ד אל תלמודי התורה יצרה במקומות רבים תחרות בה כל צד מנסה להוסיף בדברים שבקדושה.
 
הרב קירשנזפט מספר על מושג חדש שנקרא תתמ"ד – בתי ספר ממ"ד שמגדילים את שעות לימודי הקודש ומביאים מלמדים.
 
"יש היום תחפושת חדשה שנקרא תתמ"ד שזה כאילו תלמוד תורה בתוך הממ"ד", אומר הרב קירשנזפט. "זה בשביל לפתות את ההורים שישארו בממ"ד ולא יעברו לתלמודי תורה".
 
כדוגמא הוא מביא בית ספר ממ"ד שנפתח בסמוך לת"ת מוריה בעיר העתיקה בירושלים שחבר באיגוד הת"תים. "נותנים לבית ספר החדש שפע של שעות קודש ותקציבים כדי שההורים יעברו מאיתנו אליהם, אבל ההורים לא קונים את זה".
 
לדבריו של קירשנזפט, ההורים מצביעים ברגליים ותלמודי התורה מתפתחים, אולם בכל מקרה נראה שגם הוא לא מתנגד להוספת שעות לימודי קודש לילדי ישראל שלומדים בממ"דים.
 
"מי שיש לו אהבת ישראל אוהב את כולם"
 
הרב יגאל קירשנזפט הוא דמות מעניינת בפני עצמה. בוגר ישיבת ימית, ממקימי נווה דקלים בגוש קטיף שגורש מביתו לפני שבע שנים, מנהל בית חב"ד בגוש ובמקביל לימד שנים ארוכות בתלמוד התורה בעצמונה.
 
איך אתה מסתדר בתור אחד שנמצא על הגדר, לא חרדי ולא ציוני דתי?
 
"אני לא על הגדר אלא על הרגליים", הוא אומר. "מי שיש לו אהבת ישראל אוהב את כולם, ולא מסתכל על צבע הכובע או צבע הכיפה, או עם הציצית עם פתילים תכלת או פתילים לבן. אנחנו מסתכלים על הנשמות".