שיחת מוהרא"ש על ימי ספירת העומר

"כדורי.נט" מתכבד להגיש את שיחתו של הצדיק המקובל, כ"ק מוהרא"ש שליט"א, על ימי ספירת העומר ● מוהרא"ש הסביר כי ימים אלה הם ימי שמחה ולא ימי אבל, ויש להתחזק בהם בקיום "ואהבת לרעך כמוך"

מוהרא"ש נ"י אמר, שאף על פי שיש כמה הלכות של אבילות שנוהגים בימי העומר, מחמת שמתו בהם כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, והיה זמן קשה לישראל, אבל אין זה כדי לעורר עצבות ומרה שחורה אצל אדם חס ושלום, אלא אדרבה לעורר אותו על קדושת הימים אלו, שיכולים להגיע בהם אל קדושה עליונה, ולהתדבק בו יתברך באמת, ואם יתנהגו בהם בקדושה ובאהבת ישראל כראוי, יזכה להפוך אותם אל ימי ששון ושמחה, וזה היה הנסיון של תלמידי רבי עקיבא, שהיו צריכין להתחזק ביותר בימים אלו באהבת חברים ולכבד זה את זה, וכמו שלימד אותם רבי עקיבא רבם, ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה, אבל מחמת שלא קיימו זאת, ולא נהגו כבוד זה בזה, לכן כולם מתו בפרק אחד בין פסח ועצרת, כי נתלבשה בהם מדת הדין, וקיבלו עונשם, כי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, אבל על ידי שזוכרים קדושת ימים אלו, ולמה יכולים לזכות בהם, על ידי זה גורמים תיקון גדול לתלמידי רבי עקיבא, וזוכים להתקרב אל השם יתברך באמת, ולקבל את התורה בחג השבועות באהבה גדולה.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שעל כן רואים דבר פלא, שדייקא בימי העומר חוגגים שמחה גדולה ביום ההילולא של שני תלמידי רבי עקיבא, רבי מאיר בעל הנס בי"ד אייר פסח שני, כ"ט בעומר, ורבי שמעון בר יוחאי בח"י אייר, ל"ג בעומר, כי שני תלמידי רבי עקיבא אלו זכו לקבל לימודי רבם בשלימות, וגילו ופירסמו מדת השלום ואהבת ישראל בעולם, וכמו שמצינו אצל רבי מאיר שהיה עוסק בעשיית שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, עד שהושיב עצמו בתוך בית אחד שהיו תמיד מתקוטטים בו בערב שבת, וגירש משם את השטן שהיה גורם להם מחלוקת (גיטין נ"ב.), וכן מצינו במדרש (דברים רבה פרשה ה' סי' י"ד), שצוה לאשה אחת לרוק בפניו כדי לעשות שלום בינה לבין בעלה, כי אצלו היתה מדת השלום והאהבה יותר חשובה מן הכל, ולכן שיטתו בגמרא תמיד שהוא "חושש למיעוטא" (חולין פ"ו: ועוד), היינו שהוא חושש ודואג לטובת אפילו הכי מועט והכי פחות מישראל, כי מי שיש לו אהבת ישראל באמת, רוצה לראות הטוב אצל כולם, ותמיד מתפלל בעד כל נשמות ישראל שיהיה להם טוב בכל עת, וכמו שאומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ה'), שצריך כל אדם לומר בשבילי נברא העולם, נמצא, כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם, עיין שם, וזהו סימן של אהבת ישראל באמת, כשאדם מתפלל תמיד בעבור כל נשמות ישראל, ובשעה שמתבודד עמו יתברך, מבקש ומתפלל, "רבונו של עולם, תרפא לכל נשמות ישראל ברפואה שלימה ברוחניות ובגשמיות", "רבונו של עולם תפקד לכל חשוכי בנים שבישראל בזרע של קיימא לעבודתיך", "רבונו של עולם תעזור לכל בני ובנות ישראל שצריכין למצוא זווגם, שימצאו זווגם ההגון מן השמים בקרוב: "רבונו של עולם, עזור לכל נשמות ישראל שתהיה להם פרנסה ברווח ולא בצמצום, בנחת ולא בצער, בהיתר ולא באיסור" וכו' וכו', כל מיני תפלות ובקשות בעבור כל נשמות ישראל, וזה קובע אהבת ישראל בלבו של אדם, ובזכות שכולל כל נשמות ישראל, פועל בשביל כולם ישועות רבות ונפלאות.
 
ולכן הוא דבר פלא, שמקובל אצל אחינו בני ישראל, שההילולא של רבי מאיר בעל הנס הוא בי"ד אייר, בפסח שני, כי בפסח שני נתגלה לכל נשמות ישראל שאין שום ייאוש בעולם כלל, ואפילו הכי רחוק מן הקדושה יש לו עדיין תקוה טובה לתקן את הכל, כי אפילו מי שהפסיד מלהקריב הקרבן פסח בפסח ראשון, שהוא עיקר קדושת כלל ישראל, וזמן חירותינו משיעבוד ממצרים, עדיין אין לו להתייאש, כי יכול לתקן הכל בפסח שני, ודייקא בכוח היום של פסח שני יכול כל אחד לצעוק ולהתחנן לפני השם יתברך "למה נגרע", למה אפסיד מלהתקרב אל השם יתברך באמת, הן אמת שיש לי יצר הרע גדול, ואני רחוק בתכלית הריחוק, אבל אפילו הטמאים לנפש אדם שלא היו יכולים לעשות פסח ראשון, ניתן להם פסח שני לחזור ולתקן הכל, ולכן בכח היום של פסח שני, ובזכות התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס, יש תקוה טובה לכל אחד מישראל ולחזור ולהיכנס אל תוך המחנה דקדושה.
 
וכן מצינו אצל התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי (זוהר נשא קכ"ח.) שאמר "אנן בחביבותא תליא", כל הענין שלנו תלוי בחביבות ואהבת החבירים, כי זהו יסוד קדושת ספר הזוהר, לגלות החשיבות והמעלה של כל אחד מישראל, ומה נעשה בכל העולמות בשעה שמקיים איזו מצוה, או בשעה שאומר איזה דיבור תורה, או דיבור של תפילה, וכן להיפך, אם אדם עושה איזו עבירה חס ושלום, ואדם שרגיל ללמוד בספרי הזוהר והתיקונים, נכנס בו חשק עצום לכל לימודי התורה וכן לקיים כל מצוות התורה (שיחות הר"ן סי' ק"ח), ולכן דייקא בימי העומר חוגגים את יום ההילולא שלו בשמחה עצומה, וכל ישראל מתכנסים אז להדליק מדורות אש ולשיר שירות ותשבחות אל השם יתברך, כי אז מתגלה אור להביות לבם של נשמות ישראל, שכל אחד הוא חלק אלקו ממעל, ויש לו כוחות עצומים לעלות ולהידבק בו יתברך, ואם מלמדים אותו לימודים ישרים בוודאי יזכה לבעור להקדוש ברוך הוא באמת.
 
ואמר מוהרא"ש נ"י שיש לשון הפלא ופלא בספר הקדוש "בית אהרן" להרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע: "מה הקדוש ברוך הוא לכל, אף רבי שמעון לכל, אפילו לפחותים", ולכן רואים בחוש שהמון נשמות ישראל לאלפים ולרבבות באים לבקר בקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון בל"ג בעומר, אפילו אנשים פחותים הרחוקים מאד מן היהדות, כי גם הנשמה שלהם מרגישה שעל ידי רבי שמעון יש להם איזו תקנה, וכמו שהבטיח רבי שמעון לרבותינו בכרם ביבנה (שבת קל"ח:) שלא תשתכח תורה מישראל, ורבי שמעון בר יוחאי אמר (סוכה מ"ה:), יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, כי רבי שמעון מוצא נקודה טובה אצל כל אחד מישראל, ודן אותו לכף זכות, ועל ידי זה סוף כל סוף יזכו כולם לחזור בתשובה, ולכן הוא דבר גדול מאד לבקר בקברו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי במירון בל"ג בעומר, ולשפוך שיחות ותפילות לפני השם יתברך שיזכה להוושע בכל ענין בזכות התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי, וכן לפרש שיחתו לפני רבי שמעון ממש, ולבקש ממנו עזר וסיוע לחזור בתשובה שלימה לפניו יתברך ולהיות איש כשר באמת, וכמו שרואים בתפילה שייסד מוהרנ"ת ז"ל לל"ג בעומר (ליקוטי תפילות חלק ב' תפילה מ"ז), שמדבר נוכח רבי שמעון ממש בהתעוררות עצומה מאד: "רבי, רבי, רבי, אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו, נהירו דבוצינא דאורייתא, עורה למה תישן, איך תוכלו לסבול צרות ישראל, קומו והתעוררו עם כל הצדיקי אמת להסתכל ולראות במרירות צרות נפשנו וכו', רבי, רבי שמעון בן יוחאי, זכרו זאת ותשימו על לב, שזכינו בדורות הללו לשמע נפלאות נוראות גדולתכם וכו'", וכדאי לומר תפילה זאת בל"ג בעומר בכל מקום שאדם נמצא, כי אפילו מי שאינו זוכה להיות על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון בל"ג בעומר, יכול לקשר עצמו אל הצדיק בכל מקום שהוא על ידי ספרו הקדוש, וכמו שאומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קצ"ב) שפניו שכלו ונשמתו של הצדיק נמצא בתוך ספריו, וכן מובא בספר הקדוש מאור עינים להרה"ק רבי נחום מטשערנוביל זי"ע (מסכת שבת), שישיבה על יד ספרו של הצדיק, נחשב כהשתטחות על קברו, עיין שם, נמצא שיכולים לשבת על יד ספר הזוהר, ולהשתטח על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, ולכן הרבה מהדרים לעשות איזה סיום על אחד מספרי הזוהר והתיקונים לכבוד ל"ג בעומר, או על כל פנים התחלה, כי עיקר ההתקשרות אל הצדיק הוא על ידי לימוד ספרו, וזה יכולין לקיים בכל מקום, ויהיה נחשב כאילו הוא שם ממש, אשרי הזוכה להמשיך על עצמו קדושת הצדיקים, ולבלות ימי העומר בקדושה וטהרה כראוי.