הרב עמאר הגיע לתפילת יום העצמאות, ואסר לברך על ההלל
תקרית מביכה אמש (ד') בכותל המערבי ● תפילה חגיגית של יום העצמאות התקיימה בכותל, בהשתתפות כאלפיים מתפללים ● הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, הגיע לתפילה ואסר לברך על ההלל ● את התפילה ארגנה קהילת 'בית יהודה' בקרית משה, בראשה עומד הרב אורי שרקי, ראש בית המדרש במכון מאיר
כידוע, פוסקי הלכה רבים קבעו כי הנוהגים לברך על ההלל ביום העצמאות, יש להם על מה לסמוך, ויכולים להישאר במנהגם. לשיטת המברכים על ההלל, הייחודיות בתפילה החגיגית היא, שבכל שנה נאמר בה הלל שלם עם ברכה, כפי שהסביר הרב אורי שריקי במעמד: "אמירת ההלל בלילה דווקא, הינה ביטוי לאמונה בגודלה של הגאולה, ראשונה כיציאת מצרים, או אחרונה כבימינו, והיא ביטוי ליחס הרציני כלפי הנהגת ה' בעולמו.
השנה השתתף בתפילה החגיגית גם הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר. אך לאחר תפילת שמונה עשרה, שניות ספורות לפני שהחזן החל בברכת ההלל, פנה הרב עמאר לרב שרקי ואמר לו כי הוא אוסר לברך על ההלל.
בהתייחסו לחוברת "סדר תפילות ליום העצמאות" שהוציא לאור הרב שרקי, אמר לו הרב עמאר: "מה שכתבת כאן בחוברת הזו, הוא לא נכון", והוסיף "אסור לברך על ההלל, ואם יברכו זו ברכה לבטלה", כשהוא לא מאפשר להתחיל את תפילת ההלל.
כדי להימנע ממחלוקת, ביטל הרב שרקי את דעתו ולא השיב לרב הראשי, והשנים הסכימו כי אין לברך בציבור.
כך החל החזן את אמירת ההלל ללא הברכה, מה שהביא לפליאה מצד המתפללים שלא הבינו את המהלך, מאחר שהרב שרקי מוביל קו הלכתי המחייב אמירת הלל בברכה גם בליל יום העצמאות.
לאחר התפילה, הזמין הרב שרקי את הרב עמאר לדבר לפני הקהל, והרב עמאר פתח בכך שהוא מתנצל על הדברים שאמר כלפי הרב שרקי, אך הם לא נאמרו בצורה אישית, אלא רק בשביל לברר את ההלכה.
הרב עמאר אמר כי "במרוקו ובצפון אפריקה ברכנו על ההלל, אך בארץ ישראל קיבלנו את הוראות מרן, שלא לברך על ההלל ובודאי לאחר שפסק כך הרב עובדיה יוסף".
לאחר עזיבתו של הרב עמאר את רחבת הכותל, אמר הרב שרקי למספר מקורביו, כי לא חפץ לענות לרב עמאר בציבור, אך לדעתו, עדין יש לברך על ההלל. לדבריו, בשנה הבאה נמשיך לברך על ההלל כמו שנהגו בכל שנה.
