הצדיק מוהרא"ש שליט"א בראיון נדיר

 

בביקורו האחרון של מוהרא"ש בארץ, הוא העניק ראיון נדיר לכתב 'קו עיתונות דתית', שביקר בהיכלו ● הראיון המיוחד פורסם במגזין 'שביעי' של חג הפסח ● בשיחה מיוחדת מגולל הרב את דרכו מהיכלי הישיבות הליטאיות לתוך כבשנה של חסידות ברסלב ● "ברסלבר אמיתי זה אחד שיושב ולומד בדביקות"
 
בעולם היהדות ישנם עשרות אם לא מאות חסידויות, לא כולן ידועות ומפורסמות, חלק מהן אף נעלם במשך השנים. לעומתן, היו כאלו שגדלו והתחזקו, אך שום חסידות בעולם לא הצליחה לגדול למימדים בהן היא הייתה מצויה בתחילת דרכה. אולי חוץ מחסידות אחת, שעם השנים רק הולכת ומתעצמת, הולכת וגדלה, חסידות ברסלב.
 
את חסידות ברסלב, יסד רבי נחמן, שהיה נינו של הבעל שם טוב הקדוש, מייסד תנועת החסידות, שבערוב ימיו, כשהילד נחמן הקטן הסתובב סביבו, אמר הבעש"ט "על הילד הזה יהיו הרבה חולקים". וידוע המעשה שהיה, בעת שהיה רבי נחמן צעיר לימים, היה פעם אצל דודו, רבי ברוך ממז'יבוז'. באותה שעה, התכנסו אצל דודו כמה מתלמידי החכמים של אותו הדור, בתוך דבריהם, החלו הם לדבר על רבי נחמן, ובתוך דבריהם, היו גם מי שזלזלו בו ודברו בו סרה. רבי ברוך שמע – ושתק. לאחר שהלכו, שאלו נכדו על אמיתות דברי הגנאי ששמע על רבי נחמן. ענה לו סבו, רבי ברוך: "מה שלרבי נחמן יש בכפות רגליו, אין להם בראשם.", אם כן, שאל הנכד, מדוע שתקת? ענה לו רבי ברוך: "נשמה כה גבוהה כנשמתו, אין לה אחיזה בעולם הזה אם לא שיחלקו עליה".
 
סנגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה ידוע כאחד מאוהביו הגדולים של רבי נחמן, ואף התבטא פעם ואמר "נוסע אני בעולם ורואה אני, היכן שיש משהו טוב – חטף אותו רבי נחמן. ולו היו שומעים לי, הייתי מרים קולי בעולם ומכריז, שמי שרוצה להיות צדיק, ילך לרבי נחמן, אולם יודע אני שלא ישמעו לי".
 
לחסידות ברסלב עצמה, אין שושלת של אדמו"רים, שהרי רבי נחמן עצמו אמר לא פעם שלחסידות ברסלב אין אדמו"ר, אלא כל חסיד יעשה חסיד. אך אחד הרבנים היותר משפיעים בחסידות ברסלב, זהו הצדיק מיבניאל, הרב אליעזר שלמה שיק. המוהרא"ש, כפי שהוא מכונה על ידי חסידיו, מתגורר בברוקלין שבארצות הברית, ומגיע מספר פעמים בשנה ליבנאל, שם הוא מוסר שיחות חיזוק לבני עדתו, ופועל במרץ להפיץ את אורו של רבי נחמן מברסלב ברחבי הארץ.
 
לאחר בקשות רבות, זכינו בשבוע שעבר להיכנס למעונו של הצדיק, אשר שעות ספורות לפני קיום הראיון, נחת בארץ. מוהרא"ש, אשר לדעת רבים, נחשב לגדול מפיצי ספרי ברסלב בעולם כולו, כשעוד לפני עשרות שנים, החל להדפיס את ספרי ברסלב, התקרב לחסידות ברסלב לפני חמישים שנה לערך, עוד כשהיה לומד בבית מדרשו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שהיה קשור למוהרא"ש בעבותות אהבה, ואף ערך את סדר החופה והקידושין בחתונתו של הצדיק. "היה לנו קשר מיוחד", אומר מוהרא"ש, וממשיך, "הרב פיינשטיין היה אוהב אותי מאוד, ממש כמו בן, והכל בזכות שהייתי מתמיד בלימוד התורה הקדושה. כשסיפרתי לרב פיינשטיין שאני מתחתן, הוא ביקש ממני לבוא אליו יום לפני החתונה ולהזכיר לו שאני מתחתן, ואצלו כל דקה היתה חשובה".
 
● והגר"מ פיינשטיין זצ"ל, ידע שאתם הולכים ומתקרבים לדרך חסידות ברסלב?
 
"לרבי משה פיינשטיין זצ"ל לא היה חשוב באיזו דרך אדם הולך, כל עוד הוא היה מחובר ללימוד התורה. מעולם הוא לא העיר לי על כך שבחרתי לעבוד את הקב"ה דרך חסידות ברסלב. אין שום אדם בעולם שיכול לומר ליהודי שלא לעבוד את הקב"ה בדרך שנשמתו בוחרת. התורה היא אותה תורה, הגמרא היא אותה גמרא. רבי נחמן הנחיל דרך מסוימת, שבה כל הזמן יבער הלב לעבוד את הקב"ה. שכל הזמן יהיו לאדם כיסופים לחפש את הקב"ה. לקום חצות, להתבודד, להיות שמח בעבודת השם. אני בעצמי, עד גיל בר מצווה למדתי בישיבת 'עץ חיים' בירושלים, אחת הישיבות הליטאיות הטובות ביותר שיש. הכרתי טוב את רבי איסר זלמן מלצר, שהיה צדיק גדול ולמדן עצום. אצלו ראיתי מה פירוש הדבר להתמיד בתורה".
 
"ברסלב אמיתי יושב ולומד"

 
●  ולמרות הכל, ישנם עדין רבים שלא רואים בעין יפה את דרך חסידות ברסלב...
 
"אני מוכרח לומר לך שאני כלל לא מאשים אותם, מה הם רואים כל הזמן מול העיניים? רק את אלו שרוקדים ברחובות ומקפצים מהבוקר עד הערב. הם לא חוקרים את האמת, שיבואו אלינו, יראו איך בכל שעה בית המדרש מלא (ברגע הזה של הראיון, פותח מוהרא"ש את הארון, ומראה לי על מסך, את בית המדרש מצולם במעגל סגור, היו שם עשרות אברכים יושבים ולומדים גמרא, והשעה היתה חצות הלילה). ולא רק אצלנו, כל חסיד ברסלב אמיתי, כזה שרוצה לעבוד את הקב"ה, יושב ולומד תורה, גמרא, הלכה ומוסר.
 
"הרי בתורה הראשונה בליקוטי מוהר"ן, מדגיש רבי נחמן את החשיבות הגדולה של לימוד התורה. וכי עולם התורה מושלם? אין פורצי גדר? בברסלב יש המון תורה, המון תלמידי חכמים, המון כיסופים להתקרב ולהידבק בקודשא בריך הוא. עיקר חסידות ברסלב, זה ללמוד בספרים הקדושים, ככל שאדם יותר לומד בספרי רבנו כך הוא מתקרב יותר לצדיק, בדיוק כפי שאדם שיותר לומד תורה, כך הוא יותר מתקרב לקב"ה. חסיד ברסלב אינו נמדד בנסיעותיו הרבות לאומן, ולא בריקודים ברחובות, אלא אך ורק בלימוד התורה, בדיוק כפי שציוה רבנו, ובמיוחד בלימוד השולחן ערוך".
 
● האם פעם האמנתם שיבוא היום, ויגיעו לאומן בראש השנה חמישים אלף איש?
 
"חמישים אלף? מיליון אנשים אני רוצה להביא לשם", הוא עונה וחיוך גדול פושט על פניו. "עוד לפני שלושים שנה כתבתי שקרוב היום ויגיעו לאומן עשרות אלפי אנשים. אין היום מדינה אחת באירופה שלא מגיעים ממנה אנשים לאומן בראש השנה. חוץ מאלו המגיעים מארה"ב, קנדה, דרום אפריקה ואוסטרליה. הרי רבנו בעצמו אמר לפני שנפטר 'יבוא היום, ויצטרכו להעמיד שומרים ושוטרים בכדי לשמור על הסדר, לאלו שיגיעו לציון שלי באומן בראש השנה'.

"מליון אנשים אני רוצה להביא לאומן"
 
"ולא נשכח שבאותו הזמן הייתה מחלוקת גדולה על החסידות, ובראש השנה היו מגיעים לאומן עשרות חסידים, וזה עוד היה בזמן חיותו של רבנו. אלא שרוח הקודש דברה מתוך גרונו של רבנו, והיום ניתן לראות זאת בחוש. אומן זה המפעל הגדול ביותר בעולם לקירוב לבבות וחזרה בתשובה.
 
"היה לי בחור בישיבה, אבא שלו היה עשיר גדול ומכובד, וכמה שהיה עשיר גדול כך היה אנטי גדול, בפסח הייתה אמא שלו מניחה לחם על השולחן. הוא שאל אותי מה לעשות? אמרתי לו שלא חשוב מה יהיה, אסור לו לפגוע בהורים שלו. כמה שבועות לפני ראש השנה, הוא אמר לאבא שלו שהוא מתכוון לטוס לאומן, כיוון שהוא היה בן יחיד, האבא התרצה, ואמר לו שהוא יסע איתו יחד לשמור עליו. באותו הרגע שהאבא עמד מול הציון הקדוש של רבינו, הוא התחיל פתאום לבכות כמו תינוק, נפתח לו הלב, הוא אמר שהוא לא יודע למה הוא בוכה. אבל זאת היתה הנשמה שלו שבכתה. אני עצמי נוסע לאומן משנת תשכ"ו, כבר ארבעים ושש שנים".
 
"להרבות בשלום ורעות"

 
● מה הדבר החשוב ביותר בחסידות ברסלב?
 
"לימוד תורה, שולחן ערוך, תפילה והתבודדות. רבינו אומר קח את הטוב מכולם, היסוד אצל רבינו זה התורה. מהליטאים ציווה רבינו לקחת את ההתמדה בתורה, ומהחסידים את עניין התפילה. רבינו רצה מאוד שהליטאים יתקרבו אליו, ובאמת היו ליטאים רבים, תלמידי חכמים שהתקרבו אליו, הרב חשין, רבי שמואל שפירא, רבי שבתאי יודלביץ, שאני עצמי למדתי אצלו שנתיים, הייתי צעיר לימים, אך אלו זמנים שנחקקו היטב בליבי".
 
בשבוע שעבר סיפר לי הרה"ג יצחק יוסף, עד כמה אביו הגדול, מרן הגר"ע יוסף אוהב ומעריך אתכם...
 
"מרן מלכא הוא גדול הדור, הוא המתנה הכי גדולה שהציבור הספרדי זכה לה, גדול הפוסקים, בכל מקום הלכה כמותו, ממש תורה מהלכת. זכיתי עוד לפני למעלה מעשר שנים, כשהיו לצערנו גורמים שנלחמו בו ואף שרפו את ספריו, הגעתי אליו לביתו, חיזקתי אותו, היה קשה לראות באיזה צער הוא היה שרוי אז, לא בצער על שפגעו בכבודו ח"ו, בצער על גודל המחלוקת, על החילול השם. אבל הוא עלה על כולם.
 
"התורה שלו מונחת היום כמעט בכל בית. ספריו מלאים וגדושים, חכמתו היא נדירה. אמנם כשמחיתי על כבודו, שילמתי על זה מחיר אישי כבד מאוד. מנגד, מאוד היה כואב לי על האנשים האומללים ששרפו את ספריו של מרן הגר"ע, שאלתי את עצמי, איזה חינוך הם נותנים לילדים שלהם? הרי אם האבא או המלמד שורף ספרים של רב, אז הבן או התלמיד ישרוף חומש וגמרא. פעם הראתי לבניו הגאונים, הרב יצחק והרב דוד, תמונה שאני יושב על הכסא של מרן, הם אמרו שמעולם לא היה דבר כזה... לא רציתי לשבת אבל מרן לא הסכים".
 
● קשר אמיץ היה לכם גם עם אריה דרעי.
 
"הרב אריה הוא מנהיג בזכות, אדם עם חן על הפנים, הוא יודע בדיוק כמה שאני אוהב אותו. פעם כשישב בבית הסוהר, הגעתי במיוחד לבקר אותו ולחזק אותו. הגעתי כמה וכמה פעמים ל'שאגת אריה', מה שעשו לו זה עוול נורא".
 
● איך הגעתם להחלטה להשתקע ביבניאל?

"בזמנו כשהגעתי ליבניאל, לפני עשרים וחמש שנים, המקום היה כולו שומם, רק חולות, אבל במסירות נפש ובסיעתא דשמיא, הצלחנו להקים כאן קהילה קדושה של בני תורה חסידי ברסלב. כיום מתגוררים כאן ארבע מאות משפחות, במוסדות החינוך שלנו מתחנכים למעלה משבע מאות ילדים. פתחנו כולל לבעלי בתים, לומדים שם בכל יום עשרות רבות של אנשים. בכולל להוראה לומדים חמישים אברכים. וזה מלבד עשרות אברכים הלומדים בכולל ערב, ומלבד הישיבה הקטנה והישיבה הגדולה. ביבניאל מתקיימים בכל יום שישה שיעורים בדף היומי. ישנם מניינים מנץ החמה, ועד אחר חצות לילה. פתחנו גם את 'בית התבשיל', אשר מחלק בכל יום שבע מאות מנות אוכל. ואנשים אינם מתביישים להגיע לאכול, כיוון שהאוכל מחולק לכל האברכים, ואיש אינו יודע מי זקוק לאוכל ומי לא".
 
● שנה קשה עוברת על עם ישראל, הרבה צדיקים נפטרים לאחרונה...
 
"אנו צריכים ללמוד מזה מוסר, כאשר מצד אחד כל אלו הצדיקים שנפטרו עד היום, זכו להגיע לגבורות דגבורות. זה מראה שאם אדם יושב ולומד כל חייו ושומר על הפה שלו, אז הוא זוכה לחיים ארוכים. ומאידך, אנו צריכים להתעורר ולזכור שהתכלית בעולם זהו יום המיתה. המסר שלי הוא שצריך להרבות בשלום ורעות, במצוות ובמעשים טובים".

יואב גוזלן | כדורינט9/04/2012 14:40
חזרה
עבור לתוכן העמוד