הרבנית רחל הנדל: "מה שדולר אחד יכול לעשות"

"נסעתי לבאר שבע לערב נשים בבית חב"ד של בני וכלתי שיחיו. בביתם ראיתי תמונות של הרבי זצ"ל ממוסגרות עם דולר של הרבי, וכששאלתי אותם לפשרם, אמרו, שמכיוון שצריך כסף לפעילות, הרב של בני שיחיה אמר לו שהוא יכול למכור כמה דולרים שקיבל מהרבי לממן את פעילויות הפצת המעיינות, אבל רק ב-‏3,600 ₪ לדולר. ולכן הוא מיסגר את הדולרים עם תמונה"

אנו מצויים בשנת ה-‏250 להסתלקות הבעל-שם-טוב. ידועה אמרתו שצריך לאהוב יהודי בכל פינה בעולם, אפילו הנידחת ביותר. אמר חתני שיחי': "זאת אמר הבעש"ט! והרבי זצ"ל יישם את אמרתו ושלח שליחים לכל הפינות הנידחות בעולם לאהוב כל יהודי".

מה הפירוש לאהוב? בפועל ממש, לעזור לו בגשמיות ולעזור לו ברוחניות להגיע לאבינו שבשמים ותורתו הקדושה, עד כדי מסירות נפש!

הנה, אנסה להעלות על הכתב נס ופלא.

שלושה דולרים

נסעתי לבאר שבע לערב נשים בבית חב"ד של בני וכלתי שיחיו. בביתם ראיתי תמונות של הרבי מליובאוויטש זצ"ל ממוסגרות עם דולר של הרבי מליובאוויטש זצ"ל. וכששאלתי אותם לפשרם, אמרו, שמכיוון שצריך כסף לפעילות, המשפיע של בני שיחי' אמר לו שיכול למכור כמה דולרים שקיבל מהרבי מליובאוויטש זצ"ל לממן את פעילויות הפצת המעיינות, אבל רק ב-‏3,600 ₪ לדולר. ולכן מסגר את הדולרים עם תמונה.

נכנסתי לבית חב"ד והופתעתי לראות כ-‏150 נשים, גודשות את האולם; מביניהן מתי מעט חב"דיות, וכולן באו לשמוע דברי תורה והתעוררות. כשהאווירה התחממה, הפסקתי והתחלתי לומר ש"אם אין קמח אין תורה" והסברתי מה גודל מסירות הנפש להיפרד מדולר שהרבי זצ"ל נתן לך ביד. הרמתי תמונה אחת עם דולר והכרזתי על מחירו, 3,600 ₪ (הייתי בטוחה שנצטרך לחלק בין 10 נשים, כן תרבנה...), לפתע הרימה אחת את אצבעה, ואמרה "אני קונה!". שאלתי: "את, את בטוחה?" "כן", היא אומרת, "אני בטוחה. לפני שנה קניתי דולר מהרבי מליובאוויטש זצ"ל והיו לי ישועות גדולות מזה, ולכן עכשיו אני רוצה לקנות שוב!".

מה היו הישועות? היא סיפרה לנו שחיפשה שבע שנים דירה טובה לקניה ולא מצאה והמחירים היו מאוד גבוהים, אולם לאחר שרכשה את הדולר של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, מיד מצאה דירה בת ארבעה חדרים גדולה ברבע מחיר, ושם היא גרה היום! וכעת היא מחכה לעוד ישועות!

את הדולר השני עוד לא הספקתי להרים וכבר אחת הנשים הרימה את ידה – ומכרנו לה!

ישבה מולי אישה אחת ואמרה בקול: "את לא 'פֶרית', זה לא בסדר! אני מיד אמרתי שאני רוצה לקנות ואת בכלל לא הסתכלת לכיוון שלנו". ביקשתי את סליחתה ושאלתי את כלתי אם יש עוד תמונה ודולר, ואמרה שיש להם בבית, ומיד מישהי נשלחה לביתה להביא.

האשה השלישית שקנתה את הדולר נקראה אַנְג'לִיקָה, והיא רצתה לספר לנו מדוע היא קונה ומה הקשר שלה עם הרבי מליובאוויטש זצ"ל. לפני כן, רק אתאר לכן כיצד היא נראתה: שער קצר קצוץ, קוצים! ולבושה רחוק מלהיות צנוע. היא ספרה לכולן, שהיא ילדה שני ילדים – לא תאומים, בהפרש של שנה בערך – במשקל של 1 ק"ג והם היו בסכנה גדולה, הם 'חיו ומתו', 'מתו וחיו', היו בסכנת חיים בקיצור, ומי זה שהחיה אותם לבסוף? רק הרבי מליובאוויטש זצ"ל! וב"ה, היום הם בני שש ושמונה, לאורך ימים ושנים טובות, ולומדים בתלמוד תורה חב"די.

ואת הדולר היא קונה לזכות אח שלה בן השלושים ואחד ששב בתשובה ונהיה חב"דניק והיא רוצה שהוא יתחתן. כולנו יחד, ברוב רגש ברכנו אותו, עם שמו המלא, שימצא כלה טובה ומהר. הערב הסתיים בערך בחצות. בדרך כלל, בהתוועדויות חסידיות אני ממהרת... אך בסוף מגיעה מבלי משים לשעת חצות.

עיכוב מכוון

באותו ערב הייתי צריכה לנסוע חזרה מבאר שבע לצפת, כיון שלמחרת הייתי צריכה ללמד, אולם הנהג שהיה צריך לנסוע עם חברו, בכדי שלא יהיה יחוד, לא ענה לטלפון; ובקיצור לא הייתה הסעה זולה, והוצרכתי להישאר ללון בבית ילדי בבאר שבע. הבנתי שהכל בהשגחה פרטית, ותוך מספר שעות ראיתי זאת במוחש!

בבוקר למחרת נהניתי מנכדי שיחיו, והתחלתי לברר על רכבות הנוסעות לעכו – משם תכננתי לקחת מונית לצפת. לאחר ארוחת בוקר יחדיו, הנני מתכוננת לנסיעה. בשעה 10:00 בבוקר נשמעות נקישות מכוון הדלת. מי זאת? אנג'ליקה! "שלום, את כאן?" היא שמחה לראותי. אמרתי לה שאני כבר עם חצי רגל בחוץ, ואז היא אומרת: "טוב שאת כאן, כעת שבי ותשמעי סיפור". וכך היא ספרה.

מיד כשקנתה את התמונה והדולר של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, היא הביטה חזק על התמונה ואמרה: "יו, רבי, אתה יודע שאין לי כסף! פשוט אין לי כסף! אבל זה לא משנה לי בכלל, אני לא מחזירה את התמונה ולא את הדולר, כל החיים שלי חיכיתי שיהיה לי בבית את התמונה שלך והדולר שלך... בלי נדר, מחר אני הולכת ללוות כסף ולהביא להם בדיוק את הסכום שהבטחתי".

היא מיד התקשרה לאחיה: "אתה יודע אברהם, קניתי בשבילך דולר שתמצא כבר כלה! וכולן ברכו אותך", ואחיה שואל: "כמה כסף הבטחת?" והיא עונה: "3600 ₪!" הוא פשוט מאוד צעק עליה: "מה את עושה? מה את מבטיחה כל-כך הרבה כסף כשאין לך כסף אפילו לילדים!". היא נתקה את הטלפון, וכשהסתיים הערב הלכה לה.

שיכור בבית

בבואה לביתה פותח לה את הדלת בנה הבכור ואומר: "אמא! מה קרה הפנים שלך מאירות כמו פנס? איפה היית?"

היא מצביעה על התמונה והדולר ואומרת: "אתה רואה, את זה קניתי!"

היא נכנסת לסלון, ושם מחכה לה הפתעה!

אחיה הגדול שהוא בן 42 לחיים נצחיים, נשוי לגויה ולו שני ילדים גויים ממנה, אף פעם לא היה אצלה בבית ולא רצה שום קשר איתה ועם אחיהם. אפילו כשאחיה נהיה חב"דניק והביא לו מזוזות הביתה, לא רצה לקבוע אותן וצרח עליו שלא יבוא אליו שוב!...

וכעת ב-‏12:00 בלילה אחיה ממתין לה בסלון ושואל: "איפה היית אנג'ליקה?" והיא עונה עם התמונה הגדולה ביד: "אתה רואה, את זה קניתי! ועם הרבה כסף!...", והוא פתאום צועק: "כסף? כסף? כסף?! כן, אני יודע אנג'ליקה שכל החיים הייתי צריך לעזור לך בכסף ולא עזרתי לך בגרוש". הוא החל לשלוף בשני ידיו מן הכיסים כסף מזומן – מאות שקלים, שטרות של 200 ₪ ושל 100 ₪, ואומר: "זהו, עכשיו סוף-סוף אעזור לך בכסף". הוא הניח את הכסף על השולחן, ומוציא ומוציא... עוד ועוד ועוד... סכום של אלפי שקלים! היא אומרת לו: "קח את הכסף חזרה, אני יודעת שאתה תתחרט! אתה שתית וודקה, אתה שיכור! ואינך יודע מה אתה עושה", והוא אומר לה: "לא, אני לא אקח בחזרה, אני עכשיו אעזור לך בכסף, במקום כל החיים שלא עזרתי לך", והוא ממשיך וממשיך להוציא כסף...

היא לקחה שקית והכניסה את כל מאות השקלים בשקית ואומרת לו: "הנה, קח הכל בחזרה, אתה תתחרט!", והוא הוציא עוד ועוד עד שנרדם.

למחרת בבוקר קם מפוכח מיינו והיא אומרת לו שוב: "קח את הכסף חזרה לפני שתתחרט!", והוא בשלו: "בשום אופן לא אקח את זה בחזרה!". ואז היא שוב אומרת לו: "אבל התמונה עלתה לי רק 3600 ₪, ואתה נתת לי אולי סכום של 10,000 ₪, קח לפחות את העודף!", אך הוא משיב לה נחרצות: "אנג'ליקה, אני בטוח שתדעי איך ומה לעשות בכסף הנותר", ויצא מן הבית.

שינוי מבורך

היא הייתה כה נסערת והגיעה מיד עם הכסף המזומן לשלם את הסכום לו התחייבה, ולא האמינה שפגשה אותי לספר את הסיפור, והיא הפטירה: "דעי לך, שכל הלילה לא ישנתי, אני מרגישה שהדולר הזה משנה לי את כל החיים!".

אמרתי לה: "אנג'ליקה, מה הבעיה לשנות את החיים? תראי! יש פאה קצרה בגוון של השער שלך, את יכולה גם לקנות חצאיות וללובשן, ואת שמך? מה הבעיה להפוך לשם יהודי? תבקשי מיוסי שיחי' (בני) שבשבת ליד הספר תורה ייתן לך שם יהודי חדש!"

כלתי הוסיפה שגם חברתה מרוסיה, רופאה במקצועה, חובשת פאה, והיא פשוט לא האמינה שזאת פאה ואמרה שתדבר איתה וכו'.

למעשה, ב-‏10:30 בערך כבר הייתי על הרכבת, כשזכיתי לפני כן לשמוע מופת כה ניסי מהרבי מליובאוויטש זצ"ל והתרגשתי מאוד. אחיה שמימיו לא היה בביתה, חיכה לה בסלון ב-‏12:00 בלילה כשמסרה את נפשה על תמונה ודולר של הרבי מליובאוויטש זצ"ל!
לפועל, שימו לב נשים יקרות! באותו שבוע אנג'ליקה רכשה פאה קצרה, צנועה ויפה מאוד, קנתה חצאיות, ומאז איננה לובשת מכנסים יותר; בשבת הוסיפו לה את השם "חנה" וכולן קוראות לה חנה! והיא חנה אחרת, ששינתה את כל חייה.

אחיה הגדול, לאחר שנתן את כל הצדקה, עלה אליה שתי שבתות – שמונה קומות ברגל! שבת אחת עשה לה "קידוש" ובשנייה ערך את ה"הבדלה".

מצפת עד באר שבע

מאוד התרגשתי מסיפור זה, וסיפרתי אותו בהתוועדות יום הולדת אצל אחת הנשים בצפת. לאחר ההתוועדות רשמנו את השמות והכנסנו ל"אגרות קודש" וכך היה כתוב (בערך בזו הלשון):

"שמעתי שביקר בבאר שבע והייתה לו השפעה גדולה על האנשים, היות והמקום רחוק ולא יוכל להגיע לשם כל שבוע, יתן הרצאה מדי חודש או חודשיים שתשפיע על כל השבועות שביניהם ויהיה בהצלחה וכו' וכו'". פשוט לא האמנתי שקיבלתי כזו תשובה, וכשהקראתי אותה לילדיי, בני אמר שרק פעמיים! בכל האגרות קודש מוזכרת באר שבע, וכעת גם לי יש תפקיד בה, למרות שהמרחק בין צפת לבאר שבע אינו קטן כל כך...

בכל אופן, לא מזמן הייתי שוב בבאר שבע וראיתי על השולחן הזמנה לחתונה. התברר שאח של חנה (אנג'ליקה) – אברהם החב"דניק, זה שברכנו אותו שימצא את זיווגו, ב"ה מתחתן באותו שבוע עם כלה טובה בשעטו"מ לבניין עדי עד.