הגיע הזמן לאיחוד במחנה החרדי והדתי
הציבור החרדי לא מוכן להתאחד עם מי שסוחב השקפה מנוגדת לשלו. מבחינתם אין להם שיג ושיח עם מי שרואה במדינה "אתחלתא דגאולה". גם הציבור הדתי-לאומי לא מוכן לסלוח למי שפגע במשך שנים בשמירה על ארץ ישראל והעדיף את מנעמי השלטון והתקציבים ● במצב הנוכחי אין שום סיבה שכל מחנה ילחם את מלחמותיו לבדו. המצב הנוכחי לא מאפשר לכל אחד להישאר לבדו. חייבים להיות ביחד
במוצאי שבת האחרון חזרו לנוף הפגנות התמיכה בעצורי הימין שזכורות לרבים מימי טרום הגירוש מגוש-קטיף. לפני שש שנים היו מתכנסים מידי מוצאי-שבת מאות פעילים מחוץ לכלא מעשיהו וקוראים לאסירים שמאחורי הסורגים לעידוד. במוצש"ק האחרון היו שם רק כמאה איש אבל המסר היה ברור. כעת מי שנמצא מאחורי סורג ובריח הוא הגיבור האמיתי. בימי הגירוש צעקו הפעילים "נעצרת - ניצחת". במוצש"ק האחרון הם צעקו "גם אני מרגל למען ארץ ישראל". האווירה היא אותה אוירה. השלטון מאותת כי הוא שובר את הכלים ופועל נגד כל המוסכמות והציבור שנלחם למען עם ישראל נמצא במגננה, תחת התקפה בחסות "שלטןן החוק". הרבנים שנאמו דברי חיזוק לעצירים דיברו על כך שכל אחד צריך לשאול את עצמו איך אותו לא עצרו במאבק למען עם ישראל. בסוף ההפגנה קראו ברמקול את שמותיהם של פעילי הגבעות ששוהים נמעצר.
24 שעות לפני אותה הפגנה, בדיוק באותה רחבה שמחוץ למגרש הרוסים בירושלים, התכנסו מאות חרדים מקרב תושבי שכונת מאה-שערים הסמוכה. הם הגיעו למקום כךי למחות על שישה עצורים שנעצרו בהפגנות האחרונות נגד פריצת גדרי הצניעות. בראש ההפגנה עמדו רבני העדה החרדית. המפגינים התפללו קבלת שבת ולאחר מכן פצחו בריקודים כדי לשמח את חבריהם שמאחורי כותלי הכלא. הרבנים שהגיעו לחזק את העצורים רצו להעביר מסר ברור שאלו שנעצרו משמשים שליחי הציבור כולו. הם נעצרו בהפגנות נגד הפגיעה בקדושת ישראל, בזמן שהשלטון כופה את התערבותו נגד תורת ישראל.
הטירוף אינו מבדיל בין ימני לחרדי
הטירוף של מערכת המשפט ומוסדות השלטון הישראלים, לא מבחינה בין חרדים למתנחלים. מבחינתה כשמדובר על מי שמציג אלטרנטיבה יהודית לשלטון החילוני, מותר לעשות הכל ולרמוס כל ערך אנושי, כךי להלחם בו.
בסערה האחרונה סביב קווי המהדרין נעצר אברך מבוגר, אב ל-12 ילדים, שהושם יומיים תמימים במעצר ולאחר מכן שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים. מערכת "החוק" החליטה להאשים אותו בעברות הזויות שאין לו כל קשר אליהן והפכה אותו לאויב מסוכן. כשהוא הובא להארכת מעצר אזקו השוטרים את ידיו ואת רגליו כאחרון הפושעים ולאחר ששוחרר לא הסכימו השופטים שישהה בביתו, אלא חייבו אותו לשהות במעצר בית בישיבה בה הוא מלמד. לא עניין אותם שבבית מחכים לו 12 ילדים ושאין כל הסבר הגיוני שהאברך לא ישהה בביתו. בעיקר היה חשוב להם להעביר מסר נגד התופעה "הרחבה" של "הדרת נשים". כלומר לעשות עוד כותרת נגד הציבור החרדי.
באותן זמן שבו האברך מנווה- יעקב, מצא את עצמו מתמודד לבדו עם מערכת המשפט, היו עסוקים בגבעות יהודה ושומרון בחבישת הפצעים מאירועי רמת-גלעד ובהתמודדות עם גל המעצרים נגד פעילים מרכזיים בחשד שהינם "מרגלים" מסוכנים. כתב האישום שהוגש נגד אותם פעילים הכניס שוב למגננה את ציבור המתיישבים, שחש שנלקחת ממנו הזכות הבסיסית למחות נגד הריסת מאחזים והכשרת הקרקע לגירוש יהודים נרחב יותר, היל"ת.
הציבור צריך לדרוש
למרבה הצער למרות שנראה שהמאבק הוא אותו מאבק, לפי שעה לא נראה שיש סיכוי לשיתוף פעולה בין שני המחנות, שסוחבים משקעים של עשרות שנים. הציבור החרדי לא מוכן להתאחד עם מי שסוחב השקפה מנוגדת לשלו. מבחינתם אין להם שיג ושיח עם מי שרואה במדינה "אתחלתא דגאולה", או מי שעבורו הערך הקדוש ביותר הוא קדושת ארץ ישראל. גם הציבור הדתי-לאומי לא מוכן לסלוח למי שפגע במשך שנים בשמירה על ארץ ישראל והעדיף את מנעמי השלטון והתקציבים.
אבל האיום בשתי החזיתות האלו הוא אותו איום. מי שפוגע בתורת ישראל פוגע בשלימות ארץ ישראל ומי שפוגע בשלימות ארץ ישראל פוגע בתורת ישראל. במצב הנוכחי אין שום סיבה שכל מחנה ילחם את מלחמותיו לבדו. המצב הנוכחי לא מאפשר לכל אחד להישאר לבדו. חייבים להיות ביחד. באוויר עולה ריח של בחירות והסקרים מעידים שהציבור הדתי והחרדי יכולים להוביל את השלטון, אם רק ישכילו להתאחד. אם הפוליטיקאים יצליחו לקבל אחד את השני, למרות המחלוקות וחילוקי הדעות המהותיים, יוכל הוויכוח בין הזרמים השונים ביהדות המאמינה, להתנהל מתוך מוסדות השלטון ולא מחוצה לו. יהיה נחמד לראות את שרי הממשלה מתווכחים בישיבה השבועית על קדושת הארץ או קדושת החיים, או האם חשוב יותר התקציב לישיבות או התקציב למאחזים. במצב הנוכחי הם מנהלים את הוויכוחים האלו מספסליה האחוריים של האופוזיציה, כשלוויכוח אין שום משמעות מעשית.
את הדרישה לאחדות חייבים הפוליטיקאים לשמוע מהציבור. כשהאינטרסים האישיים מובילים לפירוד, צריכים לאותת למנהיגות הדתית והחרדית, שלציבור נמאס מהמחלוקת והוא חפץ בחזית יהודית אמיתית.
הרבי מליובאוויטש זצ"ל לימד את השיטה
הקולות שנשמעים בזמן האחרון על הפוטנציאל האדיר לאחדות פוליטית, מזכירים את הדיבורים של הרבי זצ"ל לפני עשרות שנים. השיטה שהרבי זצ"ל הציע היא חזית טכנית, אליה מתאחדים כל המפלגות לפני הבחירות, כדי לרוץ ברשימה מאוחדת, כשלאחרי הבחירות תתנהל כל מפלגה כסיעה עצמאית בכנסת ותפעל למען מטרותיה הייחודיות. כמובן שיש את השאלות האישיות, של מי יעמדו בראש וכמה מקומות ריאלים תקבל כל סיעה ברשימה שתוצג, אבל לאלו ניתן למצוא פיתרון, בהסתמך על מספר המנדטים שישנו כעת לכל מפלגה ולפי סקרים.
השיטה של חזית טכנית היא הפיתרון היחידי לדלג על כל חילוקי הדעות, מבלי לכפות את דעתו של צד אחד על צד שני. אין כל אשליה שהציבור שומר המצוות יהפוך ביום אחד למקשה אחת וכולם יכוונו לאותה דעה, אבל כן ניתן לצפות שכל צד יידע לחיות בשלום עם מה שמייצג חברו.
בשנה האחרונה חווינו פילוגים קשים גם בנושאים חשובים שעמדו על הפרק כמו סערת הגיורים בצה"ל, חוק רבני צהר וסערת קווי המהדרין. אין ספק שבכל תחום ישנם חילוקי דעות מהותיים בין החרדים הדורשים למהדרין, לבין חלקים מתונים בחברה הדתית, שמעדיפים את ההשתלבות בחברה הדתית. אבל היו גם יותר מנושא אחד שבהם היו תמימות דעים בין הציבור החרדי והציבור הדתי-לאומי. בסערת הדרת הנשים הבינו רבים מהציבור הדתי את העיקרון שמנחה את אנשי הציבור החרדי ועמךו לימינם. הסערה התקשורתית בכלל התחילה אחרי שקצינים בצה"ל סירבו לשמוע שירת נשים - ואלו לא היו קצינים מקרב הציבור החרדי - אלא מקרב הציבור שמתגורר על גבעות השומרון.
אחדות אמיתית
בתווך עומדים חסידי חב"ד, שמניפים בגאון את שני הדגלים של קדושת התורה וקדושת העם והארץ. לחסידי חב"ד אין מפלגה או דרך פוליטית, אלא מאבק ערכי על צביונה של החברה הישראלית, כחלק מקירוב לבבות בין כל עם ישראל. מצד אחד אנו איננו שייכים לאף מפלגה או פלג, ומצד שני אנו מחוברים לכל הקהלים. דווקא לנו יש תפקיד מחייב לפעול על הנהגת שני המחנות להתאחד - לפחות במישור הטכני-פוליטי.
אחרי שנצליח לדרוש מהנהגת הציבור לאחד את הפוליטיקה, יהיה אפשר להמשיך לאחדות אמיתית - סביב מנהיגותו של נשיא הדור. כיום אין פיתרון אחר אלא להיצמד להוראותיו של הרבי זצ"ל. בדיוק כשם שבמאבק על ארץ הקןדש הוכח כי כל דבריו אמת, ואלו שלא שמעו לאזהרותיו של נביא הדור מגלים כעת את גודל החידלון, כך גם בנושא שלימות העם. מי שלא שמע לבקשותיו של הרבי זצ"ל לפעול לאחדות העם ולהביא את דבר ה' לכל יהודי, גילה כיום כי הציבור החרדי לא יכול לחיות את חייו מבלי להתחשב בציבור היהודי הכללי שחי לידו. אם פעם חשבו בציבור החרדי שניתן לחיות חיי תורה מבלי להתחשב ביהוךי שבחוץ, גילו שם כיום שמי שלא חושב על היהודי האחר, הופך למטרה להסתה.
אחרי שגל ההסתה האחרון נרגע והעיתונאים חוזרים להתעסק בעניינים אחרים, צריכים לתת את הדעת איך מתקנים את שנאת החינם שהשתוללה כאן בשבועות האחרונים. ויהי רצון שתיכף ומיד נהפוך את החושך לאור ונזכה לתיקון סיבת הגלות באהבת חינם בבית המקדש השלישי.
11/01/2012 12:15