דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "ויחי"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "ויחי", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"ויאמר השבעה לי... וישתחו ישראל על ראש המטה" (מ"ז, ל"א).

רש"י: "על שהיתה מטתו שלימה, ולא היה בה רשע. שהרי יוסף מלך היה, ועוד שנשבה לבין הגויים, ועדיין הוא עומד בצדקו".

ויש להקשות, מדוע הקדים רש"י לומר "שהרי יוסף מלך היה", והרי קודם לכן נשבה לבין הגויים, ורק אח"כ נעשה מלך. ויבואר בהקדם המדרש בפרשת וישב, שראובן ראה חובה לעצמו להציל את יוסף, מפני שבחלום יוסף נאמר "אחד עשר כוכבים", ומכאן משמע שגם ראובן נמנה בכלל האחים, והוא שווה להם, ואם כן נמחל חטאו בענין בלהה. ואע"פ כן לא האמין כל כך, שהרי דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, עד שראה שהתקיים חלומו של יוסף, כשנעשה מלך על מצרים, ואז הבין שבוודאי נמחל חטאו.

וזהו ביאור הרש"י, "שהרי יוסף מלך היה", ואם כן נתקיים חלומו של יוסף, וממנו משמע שנמחל חטאו של ראובן, "ועוד שנשבה לבין הגויים" וכו', וא"כ גם יוסף צדיק הוא, ולכן מטתו של יעקב שלימה ואין בה רשע...

"ושכבתי עם אבותי" (מז, ל)

מדרש: "הדא הוא דכתיב, יעקב אבינו לא מת".

ויבואר בהקדם הגמ' במסכת סנהדרין (מ"ז) שאין לקבור אדם רשע על יד צדיק. וכמו כן, אין לקבור רשע גמור אצל רשע שאינו גמור, וצדיק גמור ליד צדיק שאינו גמור.

ולפי זה מובן, שהוקשה לבעל המדרש, הרי יעקב בחיר האבות הוא, ואם כן נחשבים אברהם ויצחק לגביו כצדיק שאינו גמור, ואיך רוצה יעקב להיקבר אצלם? ואם תאמר שגדולים צדיקים במיתתם יותר מאשר היו בחייהם, הרי גם הוא ימות עכשיו ויתעלה יותר ממדרגתו עתה כשהוא חי.

ועל זה עונה, "הדא הוא דכתיב יעקב אבינו לא מת", ואפילו שבפועל מת וחנטו אותו, אינו נחשב כמת, ואם כן שווה הוא לדרגת אבותיו, ויכול להיקבר על יד קבריהם...

"ויהי אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" (מ"ח, א')

ובגמ' במסכת בבא מציעא (פ"ז): עד יעקב לא היתה חולשה בעולם, עד שבא יעקב והתפלל שתהיה חולשה לפני המיתה, ולא ימותו האנשים בפתע פתאום. שנאמר "הנה אביך חולה". והוא היה החולה הראשון שחלה לפני מותו, וידעו כולם שהוא עומד למות, ולא מת פתאום.

ויש להקשות, כיצד משמע מפסוק זה שיעקב היה החולה הראשון, ולא היה אדם שחלה לפניו.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת פסחים (ג'), שאסור לבשר בשורה רעה לאדם. וצריך לומר לו את הבשורה בלשון אחרת, כגון אם בא לבשר לחבירו שאביו מת, יאמר לו אמך חיה, ומכאן יבין מעצמו שאביו מת.

ולפי זה מובן, שלגמרא הוקשה מדוע אמרו ליוסף "הנה אביך חולה", והרי אסור לבשר לאדם בשורה רעה, והיו צריכים לומר לו "אחיך בריאים" וכדומה.

ועל זה עונה, שהוא היה החולה הראשון בעולם, ולכן אם היו אומרים ליוסף "אחיך בריאים", היה יוסף מבין שאביו מת, ולא היה יודע שהוא חולה. ולכן הוכרחו לומר לו "אביך חולה"...