מבט לפרשת השבוע "ויחי"
להתיעץ עם הגדולים ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע יעקב אבינו נמנע מלרמוז על משה רבנו ועל אהרן הכהן, ועל חשמונאי ובניו? הרי יעקב מרמז על גדולי הדורות כמו דוד המלך, שמשון הגבור, מרדכי ואסתר ● פרשת ויחי
"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (מט, א).
יעקב אבינו מגלה לבניו דברים שיקרו להם בעתיד. יעקב מגלה להם על אישים כמו דוד המלך, שמשון הגבור, מרדכי ואסתר, יהושע בן נון ועוד. אבל ברשימה החשובה חסר אדון הנביאים משה רבנו. אהרן הכהן, חשמונאי ובניו.
השאלה מדוע יעקב מתעלם מהם. יעקב ידע שלוי יזכה שממנו יצאו כהנים לעם ישראל. לכן הוא לא מרשה ללוי לשאת את ארונו. גם יוסף הצדיק שהיה משנה למלך לא נשא את ארונו. במקומם מצווה יעקב את הנכדים אפרים ומנשה לשאת את ארונו, כאשר סדר הנשיאה הוא לפי סדר מסע הדגלים במדבר.
אם יעקב יודע שכהונה תהיה משבט לוי, מדוע הוא לא מגלה ללוי כבר עכשיו, במיוחד שממנו יצאו גדולי האומה בכל הדורות משה ואהרן.
ואולי אפשר לומר שאכן ידע ברוח הקודש שהאחים הרעו ליוסף, יעקב רומז על כך בברכות.
רש"י מבאר בפסוק: "שמעון ולוי אחים" (מט, ה). "בעצה אחת על שכם ועל יוסף, ויאמרו איש אל אחיו וגו' ועתה לכו ונהרגהו". מצד אחד יעקב ידע ברוח הקודש, אבל יעקב גם ראה שהאחים מקפידים לא לדבר על הענין. הבין יעקב שהם רוצים שלום. יעקב הסכים איתם, ונמנע לדבר איתם בנושא, לכן יעקב לא שואל את יוסף הצדיק שאלה מתבקשת: איך הגעת למצרים ? שלחתי אותך לשכם, הכיוון ההפוך ממצרים.
אבל יתכן שיעקב הבין את כל הסבל שהעביר יוסף את האחים במצרים. מדוע הוא האשים אותם בריגול, מדוע הוא אסר את שמעון וכו', יוסף רצה לצער אותם כדי שיכופר להם החטא.
יעקב ממשיך באותו קו, הוא נמנע מלשבח את שמעון ולוי, כי הם הובילו את הענין להרוג את יוסף. יעקב רומז להם על קורח ועדתו משבט לוי, ועל מעשה זמרי משבט שמעון, על הדברים השליליים הוא רומז. אבל על ההצלחות הגדולות של השבטים האלו הוא בכוונה נמנע לרמז, כדי לגרום להם צער שיכפר להם על החטא הנורא, הרצון להרוג אח.
יהודה הבין את המהלך, לכן הוא מנסה לסגת כשמגיע תורו לברכה. יעקב קורא לו ואומר לו יהודה אתה לא כמותם, כך מביא רש"י. יהודה הרי ריכך את דינו של יוסף, לכן הוא זכה לברכות.
אולי אפשר להוסיף. יעקב ביקש ללמד אותנו לקח חשוב, הדור הצעיר לא אמור לקחת הנהגה. בבית שחי צדיק יסוד עולם כמו יעקב אבינו בכיר האבות, השורש התחיל במעשה שכם וחמור. באים שני ילדים, חז"ל מחשבים שהם היו נערים בגיל 13, 14, והם לוקחים את החוק לידיהם. יש אבא תשאלו את דעתו.
יעקב כועס עליהם אחרי כל כך הרבה שנים "כי באפם הרגו איש". יעקב מבין את שורש הענין שצעירים לא שואלים את הבוגרים.
נחזור למפגש בין יוסף לאחים בדותן. הם דנים את יוסף לפי המפרשים מדין רודף. אבל חסר להם עשירי למנין, היו להם כמה אישים לצרף, או את יצחק הסבא שיחי' באותם ימים, או לפחות את בנימין שהיה אחד מארבעה אנשים שלא חטאו, יש לכם במשפחה שלושה גדולי עולם, אבא תלמיד חכם ארבע עשרה שנה למד בישיבה בלי לילה של שינה, יצחק אבינו, בנימין הצדיק, מדוע החפזון, הנה הסבתא שלכם רצתה עצה מחוץ למשפחה, היא הלכה לישיבת שם. למה אתם לא לומדים ממנה? תחפשו עשירי. הם ממהרים מתעלמים מיעקב, מיצחק, ומבנימין, ומצרפים את הקב"ה למנין.
יעקב בכוונה מזכיר להם את מעשה שכם, ורומז להם על החטא של יוסף, להסביר להם, שהם לא למדו לקח. כדי לכפר להם הוא מענה אותם. מרמז להם על קורח משבט לוי ועל זמרי משבט שמעון. אבל לא מרמז על גדולי האומה, כמו משה רבנו, אהרון הכהן, וחשמונאי ובניו, זאת כדי להביא אותם לחזרה בתשובה שלמה, שתכפר להם על החטא.
יעקב ניסה למנוע את נבואת הנביא עמוס: "כה אמר ה' : על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו – על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים" (עמוס ב', ו) וכדי למנוע את עשרת הרוגי מלכות בתקופת התנאים.
28/12/2014 07:30
