"ביום ש'חתכתי' את הזקן - טבלתי במקווה" • מתיסיהו מסביר את המהפך
רבבות המעריצים שבורים ורצוצים: מה עובר על הראפר החסידי? • בראיון שהעניק לתחנת רדיו ניו-יורק , מסביר מתיסיהו באדישות אופיינית: "יש לי עדיין ביטחון בבורא עולם. תמיד חשבתי שאם אגלח את זקני - השפע ייעצר, סוף-סוף הבנתי שלא הזקן הוא מה שחשוב לו"
מה עובר על הזמר החסידי הבינלאומי 'מתיסיהו'?
השבוע ביום שלישי, התעוררו אלפי מעריציו של מי שמוכר כראפר החסידי הטוב בעולם - מתיסיהו (מתתיהו שאול מילר), ונדהמו למצוא תמונות שפרסם האיש בחשבון הטוויטר שלו, כשהוא מגולח פאות וזקן.
בהודעה שצורפה לתמונות המפתיעות, ציטט מתיסיהו משפט מאחד משיריו הידועים, שכתב בהיותו חסיד. תרגומו החופשי של המשפט לעברית: "בהפסקה של יום אני מחפש אותך בזריחה, כאשר הזרם מגיע, אני מאבד את התחפושת שלי".
אתרי המוזיקה בארה"ב דיווחו על השינוי הקיצוני שחל בזמר, ולאיש בינתיים אין הסבר ברור למה שהתחולל אצלו. מקורביו אומרים, שאף שנטש, לדבריו, את החסידות הוא לא נטש את אמונתו והינו שומר מצוות.
הבדלה לפני ההופעה
עם הפרסום של התמונות החדשות, רבים ממעריציו נדהמו מכך שגילח את זקנו ואת פאותיו, שהיו עד כה חלק מתדמיתו, וסייעו לזמר בכוונתיו המוצהרות לקדש שם שמים ברחבי העולם.
עם זאת, גם בעבר, היו שביקרו את העובדה שהזמר הופיע בפני קהל מעורב ושר שירים שלא כולם תאמו את רוח היהדות.
אחד ממכריו הגיב: "מהרגע שמתיסיהו עזב את חסידות חב"ד, הוא החל ליפול במדרון. הצעד הזה היה צפוי".
מתיסיהו השתייך בעבר לחסידות חב"ד. לפני כ-3 שנים נטש את החסידות והודיע שהינו מצטרף לחסידות קרלין.
מתיסיהו נולד בניו-יורק בשם מתיו פאול, וחזר בתשובה לפני כעשור. דרכו המוזיקאלית החלה כשביקש להשתתף בתוכנית טלויזיה ולהציג בה את כישוריו המוסיקאליים.
באותה תוכנית, לא הסתירו תחילה הקהל ומנחי התוכנית, את זלזולם באברך המזוקן שעמד מולם. אך הזלזול התחלף לתמהון, ברגע בו פצח מתיסיהו בשירה.
כישוריו המוסיקאליים גברו על חזותו, והקהל הרב עמד על רגליו והריע לזמר החדש שהתגלה.
מאז, מתיסיהו פצח בקריירה מוזיקאלית מסחררת, כשהוא שומר על אורך חיים יהודי וחזות יהודית.
כשעלה על הבמה במוצאי שבת היה פותח את הופעותיו בטקס הבדלה, וגם שיריו עסקו בתכנים ששאב מהעולם היהודי.
הראפר היהודי מתיסיהו, שיצא לדרכו המוסיקאלית ב-2004, 'חתך' השבוע - לתדהמת רבבות מעריציו - את זקנו ופאותיו והכריז: "אני לא ראפר חסידי".
צילום: AP, באדיבות אתר Ynet
מתיסיהו מסביר את השינוי בהופעתו החיצונית
את ה'מהפך' שעבר עליו ניסה להסביר בראיון שהעניק לתחנת הרדיו 'WNYC'.
"כן זקן או לא זקן", הסביר מתיסיהו. "הדת שלי לא השתנתה. ביום שבו הסרתי את הזקן והפאות, טבלתי במקווה והלכתי לשיעור הקבוע שלי".
• אז למה הציבור מגיב בדרמטיות שכזו?
"לפני תקופה החלטתי שעלי לבדוק ולהכיר את העם אליו אני שייך. הייתי בן 20. ניסיתי רבנים שונים. יום אחד שמתי כיפה על ראשי והרגשתי טוב עם עצמי. הצגתי את עצמי 'אני יהודי'. אחרי כמה ימים עטיתי על עצמי טלית ציצית והפסתקי לגלח את זקני.
"אהבתי את המוסיקה והתחלתי לייצר כזו. זו תהיה דרכי, לא השתנתי ולא אשנה את עצמי. יש סימנים שאנחנו שומרים כאן בעולם לזכור שיש בורא לעולם. הזקן הוא מין סימן שהגבר שומר להזכיר שיש בורא לעולם. שמעתי שהזקן הוא צינור השפע לברכת הק-ל והיתה לי המחשבה בראש שהברכה תיעצר אם אגלח את זקני".
• אז מה קרה כעת?
"התחלתי לחשוב לעצמי: איך ייתכן שברכת הק-ל קשורה בעובדה אם אני מגלח את זקני או לא. הרעיון הזה בבסיסו היה קשה לי להבנה והייתי צריך לשכנע את עצמי שאני מחובר לק-ל שלא הזקן שלי הוא מה שחשוב לו".
• תרשה לי לקרוא בפניך את אחת מהתגובות שקראתי ברשת: אני מאוכזב, הוא היה הזמר היהודי היחיד שהכרתי והערכתי שהוא יהודי כמו שאני מכיר יהודי ומוסיקאי כמו שמוסיקאי אמור להיות. זה מה שאמור לקרות? אתה פשוט רוצה לצאת לקהלים ומקומות שעד היום הגעת אליהם?
"אני מעולם לא יצרתי מוסיקה השייכת לקבוצות מסויימות. שתבין, גדלתי כ'יהודי' סטיגמתי, למדתי בבית הספר הציבורי וחייתי כאזרח בין אזרחים. כיום אני מרגיש הרבה יותר טוב. הביטחון בבורא מעניק שלווה גדולה, עוצמה חזקה וזה דבר יפה לדעת שיש מי שמנהיג את הכל ועושה הכל".
מקור: בחדרי חרדים