כיסוי ראש לגרושה ואלמנה / פאה נכרית לנשואה

שאלה:

שלום כבוד הרב,

אני בת 30, גרושה ללא ילדים מזה 7.5 שנים. ברצוני לדעת, האם אני חייבת לכסות את ראשי? הדבר מעיק עליי מאוד בפגישות, בפרט עם בחורים רווקים. כמו כן, רציתי לשאול עבור חברתי הנשואה, האם כיסוי ראש בפאה הוא בסדר מבחינת ההלכה? יש לציין שהיא ספרדיה.

תודה רבה, נעמה.

תשובת הרב שליט"א:

מותר לאשה גרושה ללכת בגילוי ראש - לצורך פרנסה או מציאת זיווג

אפשר לראות בתשובתו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, רבן של כל בני הגולה, שמותר לאשה גרושה לגלות את ראשה לגמרי, בשעת הדחק. הנה דבריו בשו"ת אגרות משה חלק אה"ע א' סימן נז:

"נשאלתי בדבר אשה שנתאלמנה וצריכה לפרנס בניה ואינה מוצאה להשתכר למשרה שיהיה כדי לפרנס את בניה אלא באם לא תכסה את ראשה כשתהיה במשרד לעבוד במשרתה אם רשאה. והשבתי שיש להתיר לה בצורך גדול כזה, דהא פשוט שאף להב"ש והדגמ"ר אה"ע בסי' כ"א סק"ה שסברי מירושלמי שגם אלמנה אסורה ללכת פרועת ראש הוא רק מצד דת יהודית דמדאורייתא הא רק בא"א נאמר, ולכן כיון שיש לפרש דמאחר שלא נאמר בתורה בלשון איסור הוא רק חיוב עשה שתלך בכיסוי הראש. ומסתבר לע"ד שבזה פליגי ב' הלשונות ברש"י כתובות דף ע"ב בפירוש הילפותא דללישנא קמא שפי' דמדעבדינן לה הכי לנוולה מדה כנגד מדה כמו שעשתה להתנאות מכלל דאסור סובר שהוא איסור ועיין בריטב"א שכתב לפי' זה דרש"י מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה שלכן ודאי הוא איסור וללישנא בתרא שפי'' מדכתיב ופרע מכלל דההיא שעתא לאו פרועה הוה ש"מ אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש משמע דהוא ענין מצוה עליה ללכת בכיסוי הראש ולא ענין איסור רק שממילא נעשה איסור דהא עוברת על העשה כשהולכת פרועת ראש ומסיק רש"י שכן עיקר. והחלוק לדינא הוא דאם הוא איסור יש לאסור אף בהפסד גדול שתפסיד כל ממונה אבל אם הוא רק חיוב עשה הוי גם אונס ממון דיותר מחומש אונס דבעשה חייב רק עד חומש. ולכן כל שהוא הפסד כחומש נכסיו ויותר כהא שאין משגת משרה להרויח לחיותה וחיות בניה הוא אונס שאינה מחוייבת ללישנא בתרא שהוא עיקר.

אך מ"מ בא"א שהוא דאורייתא יש לאסור מספק פי'' לישנא קמא דרש"י שסובר שהוא איסור שלכן יש לאסור אף להפסד דכל ממונה אבל באלמנה שהוא רק דת יהודית יש להקל מספק דודאי לא חמיר מאיסור דרבנן שספק לקולא. ויש גם לומר שאולי דת יהודית הוא רק מדיני מנהג שאין לאסור באופן שלא מצינו שנהגו ובמקום הפסד הא לא מצינו שנהגו, משה פיינשטיין".

כמו כן כתב בשו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד' סימן לב:

"והא דנסתפק כתר"ה באשה צעירה גרושה שאינה רצונה שידעו שהיתה נשואה שלכן רצונה ללכת בלי כיסוי הראש ואף שאין רצונה לרמות, וגם אי אפשר לה לרמות שהרי יודעין מזה כל מכיריה ומי שירצה לישא אותה ודאי ישאל עליה ויאמרו לו שהיא גרושה, ובמדינתנו בהכרח ידע בעת רשימתם בסיטיהאל שהיה לה בעל כבר, אבל כוונתה דאחר שיכירו אותה ותמצא חן בעיני אחד לנושאה לא תאבד חינה כשתספר לו אח"כ שהיה לה בעל ונתגרשה, אבל כשידעו מתחלה שהיא גרושה לא ירצו לחשוב אודותה כלל, והוא דבר מובן שיש לחוש לזה, אם יש להתירה כמו שהתרתי בתשובה באה"ע ח"א סימן נ"ז לאלמנה שהיתה צריכה להשתכר בעצמה לפרנס בניה ולא רצו ליתן לה משרה כזו אלא דוקא באם לא תכסה את ראשה, ודאי צדק כתר"ה שיש להתיר גם לה שהוא הפסד גדול לענין השגת אחד לנושאה כמו שהתרתי שם, דגרושה שצריך לכסות ראשה אינו ג"כ מדאורייתא אלא מצד דת יהודית, אבל צריכה לידע שבמקום שאין לה לחוש צריכה לכסות ראשה ולא תהיה מותרת לגמרי בשביל זה".

גם האוסרים פאה, מודים שגרושה יכולה ללכת עם פאה

מאידך, את יכולה ללכת עם פאה נכרית, כאשר גם האוסרים פאה לנשים נשואות, מודים שאשה גרושה ואלמנה יכולה לכסות את ראשה בפאה. וכך כתב הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר חלק ד אבן העזר סימן ג:

"נראה שיש מקום להתיר לאלמנה וגרושה ללכת עם פאה נכרית ברה"ר, כי הנה ידועים דברי הש"ג סוף פרק במה אשה (סד:) שנראה לו להתיר לנשים לצאת בפאה נכרית וכדמוכח ממתני'... וכן כתב הרמ"א בדרכי משה או"ח ככל דברי הש"ג הנ"ל בשמו, ע"ש. והמשנ"ב שם (ס"ק ט"ו) כתב בשם הפמ"ג, שבמדינות שהנשים יוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע... [ומסיק] עכ"פ כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה"

לדעת רוב הפוסקים, מותר לאשה נשואה ללבוש פאה

לחברתך את יכולה לומר, שכיסוי ראש בפאה הוא כיסוי ראש מהודר לדעת רוב ככל הפוסקים, ובכללם גם גדולי פוסקי הספרדים, כמו כף החיים, והגאון רבי רפאל ברוך טולדנו, והגאון רבי עובדיה הדאיה, והגאון רבי יוסף משאש, והגאון רבי בן ציון אבא שאול, והגאון רבי חיים כסאר, והגאון רבי יוסף קאפח, והגאון רבי שלום משאש, זכר צדיקים לברכה.

מצורפת בזה תשובתו של מרן הגר"ש משאש זצ"ל, גדול חכמי מרוקו, שהתיר לאשה נשואה ללבוש פאה, וכתב להעדיף פאה נכרית על כל כיסוי אחר, בפסק הלכתי ארוך ומקיף, בו הוא מיישב את כל טענות האוסרים, ודן בענין זה עם הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, והרב משה לוי זצ"ל (בקובץ המצורף למטה). 

קובץ מצורף