שינת תלמיד חכם ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר בשני אופנים את שיטתו של הרמב"ם לגבי שינת תלמיד חכם. דהיינו, לגבי המלצתו על משך הזמן, שיהודי החפץ לזכות בכתר תורה, צריך לישון בכל לילה ● פרשת ואתחנן - שבת נחמו
"ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך" (ו, ז).
כתב הרמב"ם בהלכות "תלמוד תורה", וזו לשונו: "אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חוכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתייה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה." (פ"ג ה"יג).
בהלכות "דעות" כתב הרמב"ם, וזו לשונו: "היום והלילה כ"ד שעות. די לו לאדם לישן שלישן, שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה, כדי שתהיה מתחילת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממיטתו קודם שתעלה השמש" (פ"ד ה"ד).
דהיינו, לפי הרמב"ם, רוב שעות הלילה - שמונה שעות - אדם צריך להעביר בשינה ולא בלימוד תורה. כיצד ייתכן גם לישון רוב הלילה וגם ללמוד את רוב חוכמתו בלילה?
אולי אפשר ליישב את דברי הרמב"ם כך: אכן מספר השעות, שבהן ניתן ללמוד בלילה, הוא מועט, אך אף על פי כן רוב חוכמת האדם נקנית בשעות אלו, דהיינו: שעות מועטות הן בכמותן אך חשובות וערכיות באיכותן כי רבה. שעות אלו - אדם רגוע בהן מטירדות היום. מנהל הבנק לא יצלצל אליו בשעות אלו כדי להסדיר את חובו, גם שאר שיחות לא תיערכנה בהן, זהו זמן שהילדים (על פי רוב) ישנים. אלו שעות שאדם יכול להקדישן ולהתרכז בהן נטו ללימוד התורה- בראש צלול, נקי וחד. אומנם, כאמור, מדובר בשעות מועטות, אך איכותן רבה. בזמן מועט יחסית, בלילה, יהודי מסוגל להשיג את רוב חוכמתו.
אפשר אולי ליישב בדרך נוספת: נדייק בלשונו של הרמב"ם בהלכות "דעות": "די לו לאדם לישן שלישן, שהוא שמונה שעות", כלומר: הרמב"ם סובר, שדי לישון שמונה שעות, אך אין חיוב לישון דווקא מספר כזה של שעות.
ידוע, שגדולי ישראל מיעטו בשינה. הלא אם היה בדברי הרמב"ם מן החיוב לישון שמונה שעות בלילה, לא היו גדולי ישראל נוהגים אחרת, חלילה. הגאון מוילנא, כדוגמה, היה ישן שעתיים בלבד בלילה. מי שמוסר את נפשו ללמוד תורה בכל כוחו, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות "תלמוד תורה": "מי שרצה לזכות בכתר התורה" - יהודי כזה, מונע מעצמו שינה וישן הרבה פחות משמונה שעות.
לפי דברים אלה מתברר, שיותר משמונה שעות לא צריך לישון, ומי שרוצה לזכות לכתרה של התורה הקדושה, צריך למעט בשינה, ובמיוחד בלילה. ויותר מכך- לנצל את שעות הלילה להגדיל תורה ולהחכים בה, שכן רוב חוכמתו של אדם - בלילה.
