כוחה של תפילה ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את הסברו של רש"י איך חזקיהו המלך דימה את החרב שהייתה מונחת על צווארו לחרב של מלאך ה' שהייתה מונפת על ירושלים בתקופת דוד המלך ● פרשת בהר

"והריקותי אחריכם חרב" (כו, לג).

הגמרא במסכת ברכות מתארת את הויכוח בין מלך יהודה חזקיהו לבין הנביא ישעיהו בן אמוץ. "אמר ליה (ישעיהו אומר לחזקיהו) כבר נגזרה עליך גזירה (יש גזירה בשמים שתמות בגלל שלא נשאת אישה) אמר ליה (חזקיהו המלך אומר לנביא ישעיהו) בן אמוץ, כלה נבואתך וצא ! כך מקובלני מבית אבי אבא (מהמלך דוד) אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם (והוא עומד למות מכוח החרב המונפת על צווארו) אל ימנע עצמו מן הרחמים (לעולם תפילה יכולה לשנות את הגזר דין מות) (ברכות א,י).

מבאר רש"י: חזקיהו המלך למד לקח זה מדוד זקנו, שהתפלל לרחמים אף כשראה את מלאך ה' וחרבו שלופה בידו על ירושלים בעיצומה של המגפה, ודוד הצליח בכוח התפילה לשנות את הגזירה, כמבואר בשמואל (ב, כד).

בחידושי הגר"א הקשה על פירוש רש"י: המלים שאמר חזקיהו "חרב חדה על צווארו של אדם" אינן מובנות, הרי לא הייתה חרב מונחת על צווארו של דוד, החרב היתה על ירושלים כולה.

לכן הגר"א מבאר פשט אחר בגמרא. הכוונה למלך יהושפט, שגם היה זקנו של חזקיהו. עליו באמת הייתה מונפת חרב האויב, וברגע האחרון הוא התפלל וניצל (על פי הגמרא בירושלמי ברכות ט, א).

לכאורה צריך לבאר את הסברו של רש"י הקדוש איך דימה חזקיהו  את החרב שהייתה מונחת על צווארו בדמות אותה גזירה שמנבא הנביא באופן אישי למלך, לחרב שמונפת על עיר שלימה.

אולי אפשר ליישב את דברי רש"י – ירושלים הייתה מקום הנהגתו של דוד המלך. אילו היה ניטל ממנו מקום זה, עיר הבירה, מקום מושב ההנהגה שלו, מוקד הכוח, דוד היה נשאר ללא מקום הנהגה, והייתה נפגעת מנהיגותו. דוד היה מלך ללא מקום מלכות. מלך בלי מקום הוא לא מלך. לכן דוד נחשב כאילו חרב מונחת על הצוואר המלכותי שלו. גם ידוע שהיו לדוד המלך אויבים שביקשו להמיתו. לכן ברור שבלי מקום  מסודר, להנהגת השלטון של המלכות. לא היה לדוד שום סיכוי לשרוד.

וכך הבין חזקיהו המלך שהגזירה שנגזרה מאת הקב"ה בתוספת מלאך ה' שבא בשליחות הבורא יתברך והניף חרב על ירושלים עיר הבירה ומרכז השליטה של דוד המלך, הייתה גזירת מות לדוד זקנו, כמו שדוד לא נכנע באותו מעמד קשה, אלא התפלל ושינה את גזר הדין כך גם חזקיהו באותו רגע קשה, מול נבואה כל כך קשה, עמד המלך התפלל, ולימד אותנו כמה כוח עצום יש לתפילה.

גם כשנביא ה' מנבא נבואת אמת. כלומר ברור שכך הייתה התכנית של הבורא יתברך להמית את מלך יהודה חזקיהו, וכך הייתה הגזירה על ירושלים עיר הקודש בתקופת דוד המלך. אבל הקב"ה נתן לנו כוח עצום. כוח להתפלל, כוח לשנות גזר דין קשה בזכות תפילה של יהודי מעמקי הלב.

החרב בפרשה באה לפגוע להעניש את החוטא. רש"י מבאר את המילה "והריקותי": כששולף החרב מתרוקן הנדן, התיק שבה מונחת החרב מתרוקן.

והחרב מונפת לפגוע להרוג. נורא ואיום.ממש גזירה נוראה על עם ישראל מה עושים במצב קשה כל כך?

מלכים בישראל כמו דוד המלך ויהושפט ונכדם חזקיהו מלך יהודה לימדו אותנו גם "כשחרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים" כי בכוחה של תפילה לשנות גם גזירות קשות.