שמירת  המלאכים • הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע המלאכים, שנשלחו לשמור על יעקב, לא שמרו עליו במלחמתו עם שרו של עשיו ● כמו כן מבאר מדוע יעקב חשש להילחם בעשיו, הרי מחנה של מלאכים שמרו עליו ● פרשת וישלח

"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו" (לב, ד).

מבאר רש"י: "מלאכים ממש". יעקב זכה, שמלאכים שמעו בקולו והלכו בשליחותו. ה"שפתי חכמים" מוסיף מדוע נאמר בתורה "לפניו" – ללמד, שמדובר במלאכים ממש. גם בסוף הפרשה הקודמת מוזכרים המלאכים - אחרי המפגש הטעון עם לבן נאמר: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים".

מסביר רש"י: "מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ".

בפסוק אחריו נאמר: "ויקרא שם המקום ההוא: מחניים".

מבואר ברש"י: שהיו באותו מקום "שתי מחנות של מלאכים - של חוצה לארץ, שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל, שבאו לקראתו".

מוסיף ה"שפתי חכמים": יעקב עיכב את מחנה המלאכים, שהלכו איתו בחו"ל ומנע מהם על כורחם לחזור. כלומר: רואים, שיעקב זכה לליווי של מלאכים, ויכול לעכבם על כורחם. גם אצלנו בפרשה יעקב שולח אותם לאחיו.

ויותר מכך, נאמר בפרשה: "ויצו אותם לאמר: כה תאמרון לאדוני-לעשו". יש ליעקב רשות לומר להם: לכו תתנו מתנות לאחי, ומה לומר להם, שיאמרו לעשו.

מסביר הרב מבריסק זצ"ל: הקב"ה הבטיח ליעקב – "ושמרתיך בכל אשר תלך". ההבטחה הזו זיכתה את יעקב, שמלאכים שמרו עליו בכל מקום, והיו מוכנים לעשות בשליחותו. לכן יעקב יכול לעכב אותם או לצוות אותם לשלוח מתנות לאחיו ולומר להם איך לדבר עם עשו.

מצד שני, נלמד בהמשך הפרשה: "וייוותר יעקב לבדו וייאבק איש עמו עד עלות השחר" (לב, כה). מבאר רש"י: מי היה אותו איש, שנאבק עם יעקב, "ופירשו רבותינו ז"ל, שהוא שרו של עשו". השר-המלאך של עשו נלחם ביעקב.

נשאלת השאלה: איפה היו כל המלאכים, ששמרו על יעקב אבינו? מחנה שלם של מלאכים! היאך נתנו לאותו שר להילחם ביעקב עד עלות השחר? איפה צוות האבטחה? האם הם, חלילה, מעלו בשמירתם ?

חשבתי אולי לומר, שמלאך אינו יכול לריב או להילחם במלאך אחר. כי מלאך הוא דבר רוחני, שכל כוחו בא מרצון הקב"ה. לבשר ודם יכולים להיות רצונות מנוגדים. אדם אינו מושלם. יש אפשרות, שעבדי המלך יריבו ביניהם, גם כשכל אחד מהם מתכוון לכבודו של המלך. רק כל אחד מבטא רצון אחר של המלך.

אבל אצל הקב"ה אין אפשרות כזו, כי הרצון הוא מושלם, הוא אחד. כמו שלא תיתכן מציאות, שיד ימין של אדם תריב עם היד השמאלית, כי האדם הוא אחד. אבל שני עוזרים של אדם יכולים לריב, כי הם לא גוף או מציאות אחת. הקב"ה הוא אחד. מציאות אחת. המלאכים הם רצונו של הבורא יתברך, אין רצונות מנוגדים לבורא יתברך. לכן אין אפשרות ואין מציאות, שמלאך יילחם במלאך אחר כלשהו.

אם ניתן רשות לשרו של עשו להילחם ביעקב אבינו, המלאכים במחנות השמירה לא יכלו להתערב. הם יכלו לעזור ליעקב מול עשו או מול לבן, אף מול אליפז. אבל לא מול מלאך אחר.

לפי הדברים, צריך להבין למה יעקב פחד מהמפגש עם עשו, שנאמר: "ויירא יעקב מאוד" (לב, ח). מבאר רש"י: "ויירא – שמא ייהרג". מפני מה חשש יעקב, הרי מחנה של מלאכים שומר עליו ?

אולי אפשר ליישב בשתי דרכים:

א. יעקב חושש, שעשו בא לפגוע לא רק בו אלא גם באמהות ובבנים. אם חלילה, ייפגעו הבנים, גם יעקב ייחשב כמת. הן אדם בלי בנים – חשוב כמת. המלאכים שומרים על יעקב, אבל מה יקרה עם הבנים? עם האמהות? וכך ממשיך יעקב בתפילתו: "ואתה אמרת – היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים, אשר לא ייספר מרוב" (לב, יג). יעקב אינו מזכיר את ההבטחה של הקב"ה, שישמור עליו. יעקב ידע, שהוא עצמו מוגן בזכות המלאכים. אבל יעקב מדבר על זרעו, על הבנים, כי עליהם אין שמירה של מלאכים. לכן שכם יכול לפגוע בדינה. לפי ההסבר, מובן המפגש בין יעקב לעשו, שנאמר: "והוא עבר לפניהם" (לג, ג). מבואר ברש"י כך: "אמר - אם יבוא אותו רשע להילחם, יילחם בי תחילה". יעקב היה ראשון, כי לו הייתה שמירה צמודה של מלאכים.

ב. רבקה אמנו אמרה: "למה אשכל גם שניכם יום אחד" (כז, מה). מבאר רש"י על פי הגמרא: "ורוח הקודש נזרקה בה, ונתנבאה, שביום אחד ימותו".

יעקב ידע, שהמלאכים לא יתנו לעשו לנצחו, לכן במקרה של מלחמה - יעקב עם המלאכים יצליח להרוג את עשו. אבל באותו יום יגיע גם מותו שלו בגלל רוח הקודש של אמו. כידוע, ביום קבורתו של יעקב אבינו אכן נהרג עשו בפתיחה של מערת המכפלה. לכן יעקב לא סמך על המלאכים, כי יום מיתתו שלו ויום מיתתו של עשו תלויים זה בזה, לפי נבואת רבקה אמנו.

לפיכך חשש יעקב אבינו וביקש שמירת ה' את זרעו אחריו עד עולם.