"הוי גולה למקום תורה" ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע רבקה אמנו העדיפה לדרוש את ה' בבית המדרש של שם ועבר על פני בתי המדרש החשובים של אברהם אבינו או של יצחק אבינו ● פרשת תולדות

"ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר: אם כן למה זה אנוכי? ותלך לדרוש את ה'" (כה, כב).

מבאר אונקלוס: "ואזלת למתבע אולפן מן קדם ה' ". כלומר: רבקה הלכה לשאול שאלה הלכתית בבית הוראה. רש"י מבאר לאיזה בית מדרש הלכה רבקה אמנו- לבית מדרשו של שם.

צריך להבין שני דברים:

א. מהי השאלה ההלכתית של רבקה אמנו?

ב. רבקה נשואה ליצחק אבינו, והיא כלה אצל גדול הדור, אברהם אבינו. שניהם גדולים בתורה ובהלכה. לאברהם יש בית מדרש, יש לו ראש ישיבה, שדולה ומשקה מתורת רבו, הלא הוא אליעזר. מדוע רבקה מעדיפה את בית המדרש של שם על פני בתי המדרש של אברהם או של יצחק או של עבר, שגם לו היה בית מדרש?

במדרש רבה מובא ביאורו של רבי יוחנן: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" -

ר"י אמר: "זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה". מסביר "יפה תואר" (=פירושו של רבי שמואל יפה אשכנזי זצ"ל) מניין הבינו חז"ל כי "ויתרוצצו" עד כדי כך? אולי "ויתרוצצו" - הכוונה לדחיקה, ללחיצה, שהרי כתוב בתשובה של שם: "ויאמר ה' לה: שני גויים בבטנך". היה צריך לומר 'שני ילדים', המילה "גויים" באה ללמד, שהם רצו להרוג איש את אחיו כבר ברחם אמם.
לפי דברי המדרש, מבואר בספר "נחלת בנימין", כי רבקה אמנו לא סבלה  רק היריון קשה אלא הייתה בסכנת מוות ממלחמת הילדים. התעוררה שאלה  חמורה: מי חשוב יותר - במקרה, שהמיילדת תצטרך לבחור חלילה בין האם לבין העוברים. כידוע, זאת סוגיה הלכתית במסכת סנהדרין.

לפי הרעיון הזה, אפשר להבין מדוע בוחרת רבקה ללכת לבית מדרשו של שם. שאלה כזאת עדיף לא לשאול בני משפחה קרובים מפני מספר סיבות:

א. כדי לא לצער אותם.

ב. רב או דיין צריך להיות מנותק ומנוטרל כמה שאפשר מנגיעות אישיות. במיוחד במשפחה כזו, שכל כך קשה להביא ילדים. כל כך הרבה תפילות צריך להעתיר לבורא עולם כדי להתברך בפרי בטן. לכן עדיף לא לערב אותם בדיון ההלכתי.

רואים כאן יסוד חשוב: אם רבקה אמנו מבינה, שסבא צדיק יסוד עולם, כמו אברהם אבינו, אף כי עמד בעשרה ניסיונות קשים אפילו כעקדת יצחק, כך שלכאורה, אפשר היה לומר עליו, שחסין מנגיעות אישיות, הלא  בנוי הוא אחרת, אעפ"כ אין מביאים שאלה כזאת לסבא.

נלמד מכאן, כי לנו השואלים איסור להעמיד רב בניסיון, בשאלה הלכתית, שיש לו בה נגיעה אישית. קל וחומר שאסור לערב רבנים בדרגות אחרות מהאבות הקדושים בשאלות סבוכות, שיש להם נגיעות אישיות בשאלה.

יסוד נוסף חשוב ביותר לומדים מרבקה אמנו - שהולכים לשאול אצל הגדול! כשיש לסבא ולנכד בתי מדרש, לשם ולעבר, בניהם הולכים לגדול יותר – לסבא לשם.

בעלי המוסר שאלו שאלה נוספת על הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה". מבאר רש"י בשם רבותינו: "ויתרוצצו"- לשון ריצה. כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתחי עבודות אלילים, עשו מפרכס לצאת".

השאלה היא: מילא, עשו רץ לע"ז - לכן הוא מפרכס לצאת ממעי אמו, הן בבית יצחק אבינו אין לו ע"ז. אבל יעקב נמצא במעי אמו, לומד תורה עם מלאך ה', כמו שאומרת הגמרא במסכת נדה: "ומלמדין אותו כל התורה כולה, וכיוון שבא לאוויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה" (ל, ב). אם כך למה יעקב ביקש לצאת, הרי מלמדים אותו תורה?

מיישבים בעלי המוסר - תורה צריך ללמוד במסגרת טובה, עם חברים טובים. אמנם הלימוד בבטן הוא עם מלאך, ולומדים את כל התורה כולה, אבל החברותא אינה טובה - עשו הרשע, יעקב למד את דברי התנא באבות - "התרחק משכן רע". על כן ביקש לעזוב את שכנותו עם עשו ולרחק ממנו.

לפי התשובה הזו, מובן למה יעקב, כמו אמו רבקה, משתוקק ללכת לבית מדרש מחוץ לבית. עתה מובן למה בבית המדרש של אביו אינו מפרכס לצאת או בבית המדרש של הסבא, כי גם שם עשו נמצא. הוא גם בן וגם נכד,יעקב מעדיף לוותר על בתי המדרש של האבות הקדושים וללכת לבתי מדרש אחרים. העיקר- להתנתק מחבר רע, מעשו הרשע.

יעקב אבינו ורבקה אמנו מלמדים אותנו, שלפעמים צריך לגְלות למקום תורה. גם כשיש לך בבית בתי מדרש חשובים ביותר ליד ביתך או אפילו בביתך ממש, צריך לבחון לגופם של דברים באיזה בית מדרש תקבל את התשובה הטובה ביותר או באיזה בית מדרש תתעלה יותר גם בתורה, ולא פחות חשוב- בקדושה ובטהרה. הם הבינו, שעדיף לצאת מחיק המשפחה כדי להגיע לאמיתה של תורה.