אדון הנביאים או שקולין כאחד? ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר איך אפשר לומר, שמשה רבנו שקול בחשיבות לאחיו, אהרן הכהן, הרי כתוב "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", ומשה "אדון הנביאים" והמנהיג ● מה בא רש"י להדגיש? ● פרשת וארא
"הוא אהרן ומשה" (ו, כו).
מבאר רש"י על פי המכילתא: "יש מקומות, שמקדים אהרן למשה, ויש מקומות, שמקדים משה לאהרן - לומר לך, ששקולים כאחד".
תמוה המבואר, איך אפשר להבין, שאהרן שקול וחשוב כמו משה, הרי כתוב בתורה "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"? דרגת הנבואה היא הגבוהה ביותר, שילוד אשה יכול להגיע ברוחניות, ומשה רבנו זכה לדרגה הגבוהה ביותר בנבואה יותר מכל יהודי אחר, כולל אחיו הגדול, אהרן הכהן.
בנוסף, התורה משבחת את משה רבנו במידה החשובה ביותר – מידת הענווה. "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". מכל האדם, כולל גם את אהרן.
וכן עת נתבונן בחלוקת התפקידים בין האחים, נראה, שאת הנבואה וההנהגה קיבל משה, לעומתו, אהרן - תפקידו להיות לפה, למתרגם, לדובר. מבואר בתוספתא (מגילה, פרק ג'): "הקטן מתרגם על ידי הגדול. אבל אין כבוד, שיתרגם גדול על ידי קטן, שנאמר: "ואהרן אחיך יהיה נביאך". שוב מפורש, שאהרן קטן בחשיבות לעומת משה.
בכלל, למדנו במדרש רבה: "כשם שאין פרצופיהם של בני אדם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם שוות". כל אחד ברמה אחרת, בדעה אחרת. איך אם כן ייתכן, ששני אחים שווים ברמה בדעת ה'? המשנה במסכת כריתות (כח, א) מונה את כל הדברים, שעליהם אמרו חכמים, שהם שקולים, והמשנה אינה מונה בין הדברים את האחים- משה רבנו ואהרן הכהן.
לפי כל האמור לעיל, לא ברור: האם שקולים הם אם לאו?
אולי אפשר ליישב ולומר, שעד מתן תורה היו אהרן ומשה שקולים. אולם לאחר שמשה רבנו עלה למרום ולמד את התורה ארבעים יום וארבעים לילה, נשתנו פני הדברים. משה למד בחברותא עם הקב"ה. למשה נתגלו אז כל רזי התורה. כל מה שעתיד כל תלמיד לחדש. אפילו חוקי התורה, שהחכם מכל אדם, שלמה המלך, לא הצליח להבין, משה רבנו זכה והשכיל להבין. "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני" – אמר שלמה המלך, והיינו: ניסיתי להבין את הטעם של החוק של פרה אדומה, והבנתי, שאיני מבין. ומעניין זה למד, שגם דברים אחרים אינו מבין.
אבל משה למד הכול וזכה להבין את הכול, כולל חוקים, ועם זאת מתעצמת גדלותו בכך, שאחרי הזכות העצומה, שנפלה בחלקו, שלמד תורה מבורא העולם, ושזכה לדעת ולהבין את הכול, נשאר עניו.
בשלב הזה זכה משה להיות המנהיג של כל ישראל.
הדיוק במדרש רבה – "כשם שאין פרצופיהם דומים, כן אין דעותיהם שוות"- משה אכן זכה למידה המרובה ביותר של דעה, שאדם יכול להשיג. וכאן עקף משה גם את אחיו הגדול. בשלב הזה משה עלה לדרגת גדול הנביאים, או כמו שמכנה אותו הרמב"ם: אדון הנביאים.
על פי הרעיון הזה נסביר את הדימוי, שבוחרים חז"ל ברצותם להראות על דבר שהוא קשה. הם מדמים אותו לקריעת ים סוף. למשל, הגמרא אומרת (פסחים קיח): "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". לכאורה, צריך להבין, הרי גם התלמיד של משה, יהושע, זכה לקריעת הירדן, וכן זכה לכך בדור מאוחר יותר- רבי פינחס בן יאיר. מהו הדימוי אפוא?
התשובה היא, שהקושי הגדול היה של משה רבנו, כי קריעת ים סוף הייתה לפני מתן תורה.
בלי תורה – קשה מאוד להשיג דברים. אבל אחרי מתן תורה יש לתלמידי חכמים, לגדולי הדור, כוח התורה, שהוא כוח עצום לשנות אף סדרי בראשית.
עד מתן תורה משה רבנו ואהרן הכהן היו שקולים. אחרי מתן תורה משה זכה, שהתורה תינתן על ידו. לכן זכה משה להיות החשוב ביותר מכל גדולי האומה.
11/01/2015 08:15