נכסים אות לרוחניות ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע יעקב אבינו כעס על המתנות ששלח לעשיו, הרי עדיף דורון ממלחמה, שיש בה חשש פיקוח נפש ממש ● כמו כן מבהיר איך יעקב אבינו אומר, ששמר תרי"ג מצוות בזמן שנשא שתי אחיות ● פרשת וישלח

"ותעבור המנחה על פניו" (לב, כב).

מבאר רש"י: "ומדרש אגדה על פניו, אף הוא שרוי בכעס, שהיה צריך לכל זה", ומוסיף ה"שפתי חכמים" לבאר את רש"י: לא כתוב לפניו אלא על פניו, והרי בשפה ברורה התורה יכולה לומר "ותעבור המנחה לפניו", למה הוסיפה התורה את מילת "על"? נראה, שהכוונה על פניו, כמו: על אפו, כלומר שיעקב אבינו כעס, שהוא נאלץ לתת כל כך הרבה מתנות לעשיו אחיו.

סיבה זו לכעס מצד יעקב נראית תמוהה, הן בפרשה הקודמת יעקב אבינו מבקש מהקב"ה מינימום: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" כח, כ. יעקב מסתפק במועט ומבקש את מה שצריך למחייה בלבד. וכאן, בשעה שיעקב איש עשיר, מפריע לו לשלם, הרי יעקב מתכונן לגרוע מכל, למלחמה ממש?? יעקב בתפילה מבקש מהקב"ה: "הציליני נא מיד אחי, מיד עשו, כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים" לב, יב. אם בזכות המתנות תימנע שפיכות דמים, יעקב צריך לשמוח. למה אפוא כועס יעקב על המתן?

אולי אפשר, שיעקב אינו דאוג למתנות הגשמיות אלא למצב הרוחני שלו. בברכות אמר אליו יצחק אביו: "וייתן לך אלוקים מטל השמים ומשמני הארץ" כז, כח ומבאר רש"י: "מהו האלוקים? – (מידת הדין.) בדין, אם ראוי לך, ייתן לך, ואם לאו לא ייתן לך". יעקב יזכה לעשירות רק אם בדין מגיע לו, רק אם יעקב הולך בדרך ה', ובהמשך מוסיף יצחק ואומר: "והיה כאשר תריד, ופרקת עולו מעל צווארך" כז, מ. שוב מבאר רש"י אותו עניין: "כשיעברו ישראל על התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, "ופרקת עולו". אם יעברו עם ישראל על חוקי התורה, עשו יתגבר עליהם ויזכה לברכות - לעשירות.

יעקב אבינו בא לחרן עני. אליפז לקח ממנו הכול, אבל יעקב שמר תורה ומצוות בבית לבן וזכה להתעשר בכוחות עצמו. לא בזכות הסבא העשיר אברהם אבינו, שהיה כבד בכסף ובזהב, ולא בזכות אביו יצחק, שאמרו שזבל פרדותיו של יצחק עדיף מכל כספו וזהבו של המלך אבימלך. יעקב התעשר בחרן. מעובדה זו הבין, שמעשיו רצויים לפני הבורא יתברך, שעל-כן הגיע לו כל העושר הגדול. והנה עכשיו נאלץ הוא לתת הרבה מן העושר. ולמי? לעשיו הרשע. חושש יעקב שמא טעה, שמא לא נהג כראוי, לכן העושר - הברכות מגיעות לעשיו. והוא מביע את כאבו בתפילתו: "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת, אשר עשית את עבדך" לב,יא. מבאר רש"י: "שמא משהבטחתני, נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להימסר ביד עשיו".

לפי הדברים, הכעס של יעקב לא היה על עצם המתן לעשיו, הפוך - יעקב פוחד מסכנת חיים ממש, ויעקב מתכונן למלחמה, לדורון ולתפילה. וברור, שדורון עדיף ממלחמה, שיש בה חשש פיקוח נפש, אבל יעקב מבין, שעצם המתן לעשיו עלול להראות שחלילה חטא, ולכן לא מגיע לו בדין לקבל את הברכות - את העושר.

יעקב שולח מלאכים לעשיו ומצווה אותם להדגיש את העניין, שנשאר בצדקתו בחרן – "ויצו אותם לאמר: כה תאמרון לאדוני, לעשיו: כה אמר עבדך יעקב: עם לבן גרתי ואחר עד עתה" לב,ה.  מבאר רש"י: "עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים".

האם יעקב בא להתגאות, שהוא שמר תרי"ג מצוות בחרן?

מבאר ה"שפתי חכמים": יעקב מסביר לעשיו – שמרתי תרי"ג מצוות גם בחרן. לכן הברכות הן שלי. רק כשחלילה אריד – אעבור על המצוות – אתה תזכה לברכות. אבל אני, גם אצל הדוד הרמאי, שמרתי תרי"ג מצוות, לכן אין לך סיכוי נגדי במלחמה. כדאי לך אפוא לוותר ולהשלים.

לכאורה, קשה איך יעקב אומר, שהוא קיים תרי"ג מצוות? הרי יעקב נשא שתי אחיות – רחל ולאה, א"כ יעקב לא קיים את כל תרי"ג המצוות?

למעשה, אין אפשרות לקיים את כל תרי"ג המצוות. יש מצוות שרק כוהן גדול מקיים, יש מצוות שרק מלך מקיים.

יעקב הלך בדרך של תרי"ג מצוות. יעקב בכל מהלך שלו, בכל מעשה, ניסה לעשות נחת רוח ליוצרו. גם כשנשא את רחל, הבין, שכך רצון הבורא יתברך, כי רחל מסרה את הסימנים במסירות נפש עצומה. לא מגיע לה לא להיות חלק מעם ישראל.

לכן רש"י מוסיף את המשפט המסכם: "ולא למדתי ממעשיו הרעים". שמרתי את המוסר של התורה הקדושה, של תרי"ג המצוות, ובזכות התורה הקדושה לא למדתי ממעשיו הרעים.                                                                                                                                               

בעל ה"דברי דוד" יישב איך יעקב שמר על תרי"ג מצוות, הרי יש מצוות שיהודי לא יכול לקיים, רק מלך או רק כוהן גדול. וענה על פי הגמרא במנחות ק"י: "כל העוסק בתורת קרבנות – כאילו הקריב אותם". גם בשאר המצוות יעקב, שהיה איש תם יושב אהלים, עסק בכל התורה כולה. לכן נחשב לו כאילו קיים את כל תרי"ג המצוות.