בידך  לשנות ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר למה חז"ל ראו לדרוש את נח לגנאי, בזמן שהתורה משבחת אותו מאוד על היותו "איש צדיק תמים היה בדורותיו" ● אל תזלזל בכוחך. השתדל, והקב"ה יהיה בעזרך

"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. את האלוקים התהלך נח" ( ו, ט).

התורה משבחת את נח על היותו איש צדיק. הפרשה הקודמת הסתיימה: "ונח מצא חן בעיני ה'". התורה מעידה על שבח עצום – מציאת חן בעיני בורא העולם!

המלה "בדורותיו", לכאורה, מיותרת. לכן מבאר רש"י על-פי המחלוקת של חז"ל, כפי המופיעה במסכת סנהדרין קח ע"א: יש מרבותינו הדורשים אותו לשבח – אם בדור רדוד וחסר צדיקים הצליח נח למצוא חן בעיני האלוקים, קל וחומר אם היה חי בדור של צדיקים, וודאי היה מתעלה לדרגה גבוהה יותר ונעשה צדיק גדול יותר. וממשיך רש"י בדרך תמוהה, לכאורה: ויש שדורשים לגנאי – לפי דורו היה נח צדיק, אך אילו היה בדורו של אברהם, כאן משלב רש"י ביטוי חריף – "לא היה נחשב לכלום."

מוזר הדבר, מדוע ראו צורך לדורשו לגנאי? הלא הכתוב המפורש מדבר בשבחו. ובכלל, כבר למדנו רבן יוחנן בן זכאי, בשאלו לחמשת תלמידיו הבכירים "איזוהי דרך טובה, שידבק בה האדם", כי עין טובה היא המידה הטובה. וכפי שהבהיר רבנו יונה: "הלא ראוי לדבוק בכל המידות הטובות", אך השאלה היא – מאיזו מידה טובה נגיע לשלמות כל המידות? וקיבל ריב"ז את תשובת רבי אלעזר: עין טובה, שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונו. מדוע אם-כן, אחר שבח התורה, באים לדורשו לגנאי? לשם מה מחפשים מגרעות? וודאי, שאיננו אברהם אבינו !

מעניין לשים לב ולהבחין דייק היטב בדברי רש"י: הדורשים לשבח הם מרבותינו, וביחס לדורשים לגנאי- לא כתוב "יש מרבותינו".

ולעצם הבאת הדברים ברש"י: אם רש"י ראה להביא את שתי הדעות, הרי יש כאן לימוד חשוב אף לנו בדורנו, בחינת "מעשה אבות – סימן לבנים".

יהודי חי במקומות, שהסביבה אינה חיה על-פי תורת ישראל. אין שומרים שבת, אין שומרים כשרות, קשה להשיג מניין לתפילה. יש מקומות יישוב, שאין בהם בתי כנסת כלל. שואל היהודי את עצמו: מה אני כיחיד מסוגל לעשות? מה כוחי לעומת הכול?

באה התורה ומרחיבה על חיי נח: יש שדרשו לגנאי, כי פשוט הוא וזקוק לסעד ולתמיכה. אף אמרו, כי אילו היה בדורו של אברהם אבינו, לא היה נחשב לכלום, ובכל זאת היה צדיק תמים, עשה רצון ה', אף מצא חן בעיני ה' והמשיך את קיום העולם.

יידע כל יהודי, כי בכוחו לשנות ולשפר את העולם. הסתכל על העולם – אומרת הגמרא – חציו זכאי וחציו חייב, כך שבמעשה אחד שלך בכוחך לשנות את העולם. אל תזלזל בכוחך.

השתדל, והקב"ה יהיה בעזרך.