נקיים מה' ומישראל ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר למה בית גרמו, שהיו בקיאין בלחם הפנים, מנעו רק מהילדים להשתמש בפת נקייה ולא מעצמם, לפי הפסוק "והייתם נקיים מה' ומישראל" ● פרשת "מטות"

"והייתם נקיים מה' ומישראל" (לב, כב).

הגמרא במסכת יומא לח, א, מביאה ברייתא שמבארת את הפסוק: "ועל דבר זה מזכירין אותן (את בני – בית – גרמו, שהיו בקיאין באפיית לחם הפנים) לשבח. מעולם לא נמצאת פת נקייה ביד בניהם, שלא יאמרו (הבריות) ממעשה לחם הפנים זה ניזונין, (שלא יאמרו שמקמח שהוקדש לצורך לחם הפנים, הם נתנו ילדים לאכול) לקיים מה שנאמר: "והייתם נקיים מה' ומישראל". עד כאן לשון הגמרא.

כלומר: הגמ' לומדת מהפסוק הזה, שאדם צריך להיות נקי גם מחשד שעלולים שלא בצדק לחשוד בו. הרי הם לא נתנו לילדים לאכול לחם של קודשים רק בגלל החשד של אנשים. הם חששו ומנעו מהילדים לאכול פת נקייה.

השאלה היא למה הם חששו רק מהלחם, שהילדים אוכלים, ולא חששו מהלחם שהם עצמם אוכלים.

הילדים יוצאים החוצה לרחובה של עיר עם הלחם ביד, הם עצמם, המבוגרים, אוכלים בבית פנימה – אין חשש שיראו ויחשדו בהם.

בהמשך הגמ' מביאה לשבח את בית אבטינס, שהם ידעו את הסוד של הקטורת "ועל דבר זה מזכירין אותן (חכמים) לשבח: מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אשה ממקום אחר – מתנין עמה, שלא תתבסם, שלא יאמרו (הבריות): ממעשה הקטורת מתבסמין, לקיים מה שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל".

הפחד שלהם היה רק בחוץ, שלא יחשדו בהם. בבית הם הרשו לעצמם להתבשם, כי הם ידעו שהם לא משתמשים במעשה הקטורת לצורך עצמם, אבל מאנשים זרים שעלולים לחשוד, מהם הם חששו.

ה"חפץ חיים" הדגיש, שתחילה צריך להיות נקי מה' ואח"כ מישראל, קודם להשגיח על קיום התורה והמצוות ואח"כ לישראל.

כשבא רב, שקיבל משרה בעיר קטנה, לבקש עצה מרבו הח"ח איך להנהיג את הקהילה, ענה לו הח"ח את הפסוק: "והייתם נקיים מה' ומישראל". תחילה לדאוג להיות נקי כלפי הקב"ה, להקפיד על קיום תורה ומצוות, ההלכה היהודית, ואח"כ לדאוג לצרכי הקהל. המשיך הח"ח ואמר: מי שהופך את הסדר, מפסיד את הכל. לא רק שהוא מפסיד את ההלכה והדת אלא גם את הקהילה, שכן אין לו סיעתא דשמיא להצליח מול הקהל בלי נקיות מה'.

אנחנו לומדים מכאן יסוד גדול, שמצד אחד, חשוב להיות נקי מישראל ומשום חשד בלבד שאין בו ממש, כמו בבני – גרמו, שברור שהם לא מעלו בקודש ולא השתמשו בלחם הפנים, אבל רק בגלל חשד מנעו מבניהם פת נקיה, וכן בית אבטינס מנעו מהכלות לצאת מבושמות רק בגלל חשד, שלא היה אמת, רק חשד בעלמא, אבל – מבאר הח"ח – הפסוק הקדים את ה' לישראל, קודם להקפיד על קיום תורה ומצוות ואח"כ על חשד. לכן הם רק חששו מרחובה של עיר, מהילדים שרצים בחוץ עם לחם או מכלות שמרקדים לפניהם, אבל בבית פנימה הרשו לעצמם, כי הם היו נקיים מה', הרי הם לא מעלו בלחם ולא השתמשו בקטורת.