"ובני קרח לא מתו" כו, יא.
מבאר רש"י, וז"ל: "הם היו בעצה תחילה, ובשעת המחלוקת הם הרהרו תשובה בליבם. לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהינום, וישבו שם" .
מבאר ה"שפתי חכמים": לרש"י היה קשה, איך ייתכן שהם לא מתו, הרי כתוב בפרשת קרח: "את כל האדם אשר לקרח". כלומר, שגם הבנים נבלעו בארץ? לכן רש"י מביא את הגמרא במסכת סנהדרין, שהיה להם דין מיוחד בגלל המחשבה הטובה שלהם.
צריך להבין איזה סוג של תשובה הם עשו: אם להרהר בתשובה מספיק כדי להיחשב בעל תשובה, למה בסופו של דבר הם בגיהינום? ואם הרהור לא נחשב לחזרה בתשובה, כי צריך להתוודות בפה ולקבל קבלה לעתיד בפה, למה הם קיבלו מקום מיוחד בגיהינום, מקום מבוצר, כמו שהגמרא אומרת?
אפשר אולי לבאר את העניין בדרך זו: הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, לכן עצם המחשבה הטובה של בני קרח הייתה חשובה להקב"ה, במיוחד שהם באו מבית של בעלי מחלוקת. בחז"ל מתואר, שההורים ביחד היו בעניין של המחלוקת. בית שהיה משופע בכוחות: היה עשיר- מטבע לשון שכיחה היא: עשיר כקרח, וקרח היה גם יחסן- משבט לוי, ממשפחת קהת החשובה בשבט, נושאי הארון, וגם אדם חכם- חז"ל הרי שואלים: קרח, שפיקח היה - מה ראה לשטות זו? בסביבה כזאת קשה לעמוד נגד הזרם, לכן הם בהתחלה היו שותפים פעילים. ואם הם הצליחו בכל זאת להרהר תשובה, הרי הם כבר בעלי מדרגה. אומנם הם לא זכו לחזור בתשובה שלמה, הם לא התוודו בפה, אבל עצם הזכות לחשוב תשובה ממקום כל כך נמוך זיכתה אותם למקום מיוחד מבוצר בגיהינום.
ה"כתב סופר" מביא את הגמרא ביומא פז, א: המחטיא את הרבים - אין מספיקין בידו לעשות תשובה, כדי שלא יהיה הרב בגן עדן, והתלמיד שלמד לחטוא מרבו בגיהינום, והם בהתחלה היו באותה עצה, כלומר: הם לימדו אחרים לחטוא. לכן לא נתנו להם משמים לחזור בתשובה שלמה, כדי שלא יקרה שהם יזכו לגן עדן ותלמידיהם יהיו בגיהינום. אבל הרצון הטוב שלהם, הניסיון לחזור למוטב, זיכה אותם שהם לא ירדו לשאול תחתית אלא במקום גבוה, אומנם בגיהינום.
היסוד שנלמד מבני קרח, שאדם שהולך בדרך לא טובה, בדרך של מחלוקת, הוא יכול להיות חכם, פיקח, עשיר, יחסן - כל המעלות הטובות לא יעזרו לו ולבניו. הפוך, אם המחלוקת היא הדרך של המשפחה, והם עושים נפשות ומלמדים אחרים להצטרף למחנה שלהם, על פי רוב אנשים פקחים, יחסנים ועשירים- יש להם יכולת לשכנע אחרים להצטרף למחלוקת. עד כי בסופו של תהליך גם הבנים, שהם במהותם טובים, אינם מסוגלים לחזור בתשובה שלמה, משמים מונעים מהם, שכן ירדו לדרגה שפלה של מחטיאי הרבים.
לכן צריך להיזהר מאוד לא להיכנס למחלוקת, בוודאי לא לגרור את המשפחה.