דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "תולדות"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "תולדות", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" (כה, יט).

יש להקשות, וכי עד עתה לא ידענו שאברהם הוליד את יצחק? ומה בא הכתוב להשמיענו בזה?

ויבואר בהקדם דברי הרמב"ם, שאין האדם מקיים מצוות פריה ורביה בהביאו בן לעולם, עד שאותו הבן יביא בן אחר. ונמצא א"כ, שאם הבן סריס או עקר, לא קיים אביו מצוות פריה ורביה מעולם.

וזהו ביאור הפסוק, "אלה תולדות יצחק בן אברהם", ואחר שהוליד יצחק את יעקב ועשיו, כמש"כ רש"י כאן, נמצא א"כ שאינו עקר, וממילא "אברהם הוליד את יצחק", והתברר למפרע שקיים מצוות פרו ורבו...

"ויעתר יצחק לה'.... ויעתק לו ה', ותהר רבקה אשתו (כה, כא).

רש"י: "לו ולא לה, לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע, לכך לו ולא לה".

ויש להקשות, שמדבריו משמע שתפילת צדיק בן צדיק עדיפה ולכן נעתר ה' דוקא לו, וא"כ היה צריך לומר ההיפך, שאינה דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק, שהרי קטן נתלה בגדול. ומדוע הפך הסדר ותלה הגדול בקטן? (ויש חומשים שמפני קושיה זו שינו הגירסה ברש"י).

ועוד יש להקשות, שבגמרא במסכת תענית משמע להיפך, ומסופר שם שרבי אליעזר עבר לפני התיבה כשהיתה עצירת גשמים ולא נענה ה' לתפילתו, ואחריו עבר רבי עקיבא ונענה ה' לתפילתו. ויצאה בת קול ואמרה, לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו.

וביארו שם, שבוודאי היו שניהם שווים גם בכך, ולא יתכן שר' אליעזר היה בעל מדות גרועות ח"ו, מפני שא"כ היה רבי עקיבא גדול ממנו, ובת הקול אמרה ששניהם שווים. אלא שר' אליעזר היה מזרע אברהם יצחק ויעקב ולכן נקל לו להעביר על מדותיו, ואילו ר' עקיבא היה בן גרים ויותר היה קשה לו להעביר על מדותיו שקיבל ירושה מאבותיו. ונמצא א"כ, שתפילת צדיק בן רשע עדיפה מתפילת צדיק בן צדיק, ואיך נעתר ה' ליצחק ולא לרבקה?

ויבואר בהקדם דברי המדרש, שתפילת יצחק ורבקה היתה כך: יצחק עמד בזווית זו והתפלל, רבש"ע, לא תתן לי בנים אלא מצדקת זו, ורבקה עמדה בזווית זו והתפללה, רבש"ע לא תתן לי בנים אלא מצדיק זה.

וזהו ביאור הפסוק, "ויעתר לו ה'", שהתקבלה תפילת רבקה עליו שיהיו לה בנים דוקא ממנו, ותיבת "לו" פירושה עליו" כמו שפירש רש"י בפרשת וירא על הפסוק "אמרי לי אחי הוא", ולכן "ותהר רבקה אשתו" דוקא ממנו ולא מאדם אחר.

וזהו ביאור הרש"י, "לו ולא לה", שהוקשה לו מדוע התקבלה תפילת רבקה עליו ולא תפילת יצחק עליה, וע"ז עונה "לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע", מפני שתפילת בן הרשע עדיפה, וקטן נתלה בגדול...