דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "בהעלותך"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "בהעלותך", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"ויעש כן אהרן" (ח, ג).

רש"י: "להגיד שבחו של אהרן, שלא שינה".

ויש להקשות, מה שבח יש כאן שלא שינה מציווי ה', וכי יעלה על הדעת שאהרן ישנה ממה שציווהו ה'.

ואפשר לבאר, בהקדים המדרש בתהילים, עה"פ "על כן לא יקומו רשעים במשפט", שאמר הקב"ה לרשעים, אני אמרתי כן ואתם לא אמרתם כן. ולא מובן מה רוצה לומר.

וביארו שם, בהקדים המדרש בפרשת בראשית, עה"פ "ויאמר אלוקים יהי אור", שבכל העשיות נאמר "ויהי כן", ורק בעשיית האור שינה לשונו ואמר "ויהי אור", וטעם הדבר הוא שהאור שנברא בתחילה אפשר היה לראות בו מסוף העולם ועד סופו, וגנזו ה', וברא אור אחר במקומו, מפני הרשעים שמסתמא ישתמשו באור זה לעשות עבירות.

וזהו ביאור המדרש, שאמר הקב"ה לרשעים, "אני אמרתי כן", רצוני היה שיכתב בפסוק "ויהי כן", ולא "ויהי אור", כלומר שישאר האור הראשון, אבל "אתם אמרתם לא כן", שבגללכם נגנז האור הראשון ונברא אור אחר, ולכן לא נאמר "ויהי כן".

ועוד יש להקדים, שכתבו המקובלים, אהרן בהדליקו את המנורה, כיוון את הכוונות הידועות לו, ומשך ע"י כך את האור הגנוז, וכביכול החזיר את תיבת "כן" למקומה, והרי זה כאילו נכתב "ויהי כן" תחת "ויהי אור", וזהו "ויעש כן".

וע"ז פירש רש"י, "שלא שינה" מהבריאה הראשונה שברא ה' שהוא האור הגנוז, בכך שהיה האור הגנוז מתנוצץ בבית המקדש.

"וזה מעשה המנורה" (ח, ד).

רש"י: מלמד שהראהו הקב"ה באצבע, לפי שנתקשה בה, לכך נאמר וזה".

ויש להקשות, איזה קושי מיוחד היה בעשיית המנורה, שנתקשה משה דווקא בה ולא בדבר אחר.

ואפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת בבא בתרא (כ"ה), "הרוצה שיחכים ידרים". והטעם, שהמנורה נמצא בדרום, והיא רומזת לחכמה.

ועוד יש להקדים, הגמרא במסכת ראש השנה (כ"א), שנבראו בעולם חמישים שערי בינה, וכולם נמסרו למשה חוץ משער החמישים, שנאמר "ותחסרו מעט מאלוקים".

ולפ"ז מובן, שבמנורה נרמזו חמישים שערי בינה הנ"ל, מאחר והיא רומזת לחכמה, ולכן היו בה שבעה קנים, אחד עשר כפתורים, תשעה פרחים, ועשרים ושנים גביעים, שהם כנגד ארבעים ותשעה שערים, וגוף המנורה רומז לשער החמישים. ומשה התקשה בעשיית גוף המנורה שהוא כנגד שער החמישים, ושער זה לא נמסר למשה, ולכן הוצרך הקב"ה להראותו.